אחרית הימים

מלחמת גוג ומגוג
והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם ה' אלהים תעלה חמתי באפי... ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרומש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול" 1 .

זמנה

יש אומרים, כי מלחמת גוג ומגוג תהיה עוד לפני ביאת המשיח 2 .

ויש אומרים, כי קודם יבוא המשיח ורק לאחר מכן תהיה מלחמת גוג ומגוג 3 .

ויש מחלקים, כי אמנם המלחמה תחל עוד לפני בוא המשיח אך לא תסתיים אלא לאחר ביאתו 4 .

"גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל" 5

גוג: הוא המלך 6 אשר יקבץ את העמים והממלכות 7 לעלות למלחמה על ישראל 8 .

יש שכתבו, כי גוג הוא ארמילוס רשיעא 9 אשר על ידו יהרג משיח בן יוסף 10 .

מגוג: היא האומה אשר גוג מולך עליה 11 . בבבלי 12 מבואר כי מגוג זו קנדיא. ולפי גירסת רבינו חננאל 13 , מגוג זו גינתא. ולגירסת מסורת הש"ס 14 , זו גומתא. בירושלמי 15 מבואר כי מגוג זו גיתייא. ובערוך 16 כתב, מגוג זו גותיא, והיא מדינה צפונית. ולדעת היוסיפון 17 , עם הסקיטים בהרי קווקאז הם מגוג.

למעשה, כתבו המפרשים 18 : "כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכה גוג, רק אז כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו".

וטעם הדבר: "כי מימי אלכסנדרוס מלך יון היו בני מגוג נסגרים שם בסוף צפון, כי הסגירם שם אלכסנדרוס אחר ההרים ולא יצאו משם עוד" 19 .

משך: בירושלמי 20 מבואר כי משך זו מיסייא, ופירש הפני משה 21 כי מיסייא זו מוסקאווי.

תובל: לדעת הבבלי 22 תובל זו בית אונייקי. ולדעת הירושלמי 23 זו ויתנייה.

מטרת המלחמה

א. שעל ידי האותות והמופתים אשר יעשה ה' בגוג, יכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים 24 .

ב. נקמת ה', על כל הרעה אשר עשו אותם העמים לעם ישראל, מימים ימימה 25 .

ג. לצרוף את עם ישראל מכל סיגיו, הן מן הגרים אשר אינם גרי אמת 26 , והן מן הפושעים והמורדים שבעם ישראל 27 , למען לא יראו כל אלו בטובתן של ישראל.

והיתה עת צרה אשר לא נהייתה

באותו הזמן עתידין להתקבץ עמים וממלכות מכל רחבי העולם, ולכרות ביניהם ברית, במטרה להכרית ולכלות את עם ישראל 28 , ולכבוש את ארץ ישראל 29 .

כמו כן, באותם הימים עתיד הקב"ה להחיות את כל אותם המלכים, אשר העיקו לעם ישראל ואשר החריבו את בית המקדש ולהמליכם כבתחילה, וכולם כאחד יצאו למלחמה על ישראל 30 .

חז"ל קיבלו, כי שלשה פעמים יעלה גוג על ירושלים 31 , כאשר בב' הפעמים הראשונות לא יעלה בידו להכנס לירושלים 32 ורק בפעם השלישית יצליח ללכוד את ירושלים 33 . ועל הפעם השלישית נאמר בזכריה 34 : "ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים...".

מניצולי המלחמה

אמרו חז"ל: "אמר הקב"ה לישראל על הר סיני, אם זכיתם להצפין ולקבל תורתי ולעשותה, אני מציל אתכם משלש פורעניות, ממלחמת גוג ומגוג, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם" 35 .

כמו כן אמרו חכמים 36 : "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".

סופו של ארמילוס

על מלך המשיח נאמר 37 : "וברוח שפתיו ימית רשע", וביאר התרגום 38 , באמרי פיו ובחלל שפתיו ימית את ארמילוס הרשע. ומקום קבורתו מוכן במזרח ים כנרת 39 .



סופם של העמים

מן המקראות, כפי שנתבארו על ידי חז"ל, עולה, כי עם ישראל לא ילחמו כלל עם אותם העמים, אלא ה' ילחם בהם מן השמים על ידי אותות ומופתים:

"ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתן" 40 .

- ומרוב גודל המהומה שתהיה בהם יוסיפו להרוג איש את אחיו:

"וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים... תהיה מהומת ה' רבה בהם, והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו" 41 , ונאמר, "חרב איש באחיו תהיה" 42 .

- עד שיהיו כל ההרים מלאים בהרוגיהם, אז יבואו כל עופות השמים וכל חיות הארץ ויאכלו את בשרם: "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך, לעיט ציפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה" 43 .

- וכאשר כל הארץ תמלא מסרחונם יקברום ישראל במשך שבעה חדשים: "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, שבעה חדשים" 44 .

נכתב על ידי המשקיף