אחרית הימים

בס"ד


תקציר כתוב של השעור:.

בסוף התקציר יש את הקובץ שמע של השיעור


*--[endif]*

בס"ד

עבוד תמצית לשעור הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת תצוה ופורים תש"ע



ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב וכו' ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. (כח, ב-ג)

אנו נכרוך את ענין הבגדים גם עם המגלה בהמשך בעז"ה.

משמע דשני ציווים הם, האחד למשה שיעשה בגדים לאהרן, ועוד ציווי לחכמי לב שיעשו גם הם בגדי כהונה. וצריך ביאור מה הם שני בגדי אהרן שנאמרו כאן. גם יש לדקדק למה לא הוזכר שהבגדים הם בגדי כהונה לקדשו ולהכניסו בכהונה אלא בציווי השני לחכמי הלב.

ונראה דבאמת שני ציווים הם, דברש"י (תענית יז, א ד"ה ומשמרות. חגיגה יז, א ד"ה אין כה"ג) מבואר, דכהן גדול גם שלא בשעת עבודתו צריך לדקדק להראות נאה, ובגדי החול שלו גם כן צריכים להיות נאים. אומרת הגמ' תענית (ח, ב) שכבוד בגדיו היה גורם ליראת ה', משמע היה מחזיר את אחיו בתשובה.

יש דין באפוטרופוס של יתומים, שמותר לו לקנות בגדיו מכספי היתומים, משום שבבגדים נאים נשמעים דבריו יותר וצורך יתומים הוא (גיטין נב, ב).

מכאן שבגדי החול של הכהן הגדול היו באים מכספי ציבור. מקרא מפורש.


ועשית חושן משפט. (כח, טו) הרמב"ן מסביר מדוע לא נזכרו האורים ותומים במעשה האומנים, משום שעניינם הוא סוד מסור למשה מפי הגבורה, ורק הוא לבדו כתבם בקדושה והיו מעשה שמים, והוא הכניסם בין קפלי החושן, ורק אחר שלבש אהרן את החושן הכניס משה את האו"ת אל החושן.

החושן נקרא חושן המשפט פרש"י דהוא לפי שמכפר על קלקול הדין, (ומקורו בערכין ט, א. המשפט לא חל עד שמשה הכניס את האו"ת . רק לאחר שכבר היו הבגדים אז נצטוה משה גם על האו"ת.







פורים והקשר הבגדים :

המן ואשתו היו מכשפים וידעו לחשב את הזמן כאשר הקב"ה ישן . לכן בא אל אחשוורוש ואמר לו ישנו עם אחד מפורד ומפורז בין העמים . ישנו – ישן הוא .

מר"ה ועד יוהכ"פ מתבצעת נסירה וה' הפיל תרדמה על האדה"ר להביא את חוה פב"פ. וכי הקב"ה ישן והרי כתוב הנה לא ינום לא ישן שומר ישראל לכן גם אסור לישון עד התקיעות בר"ה כי הם מעוררים את השפעת העולם הרוחני עלינו לשפע לכל השנה. שומר ישראל זו דרגה גבוהה יותר מישראל . לעתים הישראל הזה ישן . יש לה' שינה במדרגה מסויימת. מהי , מתי , לאיזה צורך ? כאשר עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע . כל הצרות הקשות שהיו על ישראל מגיעים ר"ל בעת השינה הזו, שמשמעה אין השגחה. כמו הורים שישנים ובאותה עת אינם יודעים מה קורה עם הילדים שלהם. הורה לא קם כל כמה דקות לראות מה עם ילדיו .

כדבר הזה קורה גם בשמים אבל לרגע או שנים . עפ"י משך הפורענות אנו למדים מהו חישוב רגע בשמים . פעם זה למעלה מ 70 שנות גלות (בית ראשון) , פעם 15 שנה, מתקופת עליית היטלר ועד סיום המלחמה.

השינה היא לצורך נסירת הנוקבא להביאה מאחיזתה אב"א לפב"פ על מנת להביא שפע לעולם התחתון.

עליה נאמר "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה" המה הנערות של אסתר המוזכרת במגלה.

בספרי הסוד מובא שהנקבה כלל לא ישנה , אלא הזכר ישן מעט .

השינה מיועדת לחידוש המוחין . לדוגמא אדם ער כל היום אפילו ישב ילמד כל היום וכל הלילה , לבסוף זקוק למנוחה, פסק זמן לחידוש המוחין ע"י שינה. כל הישגי הלימודים בימי חלדנו זה הם על מנת להשלים עצמנו כמה שיותר עד גמר ה-6000 שנה ומה שנשיג נשיג. בסיום ה-6000 נבחן בשלב נוסף שאז יתקבצו בנו כל הגילגולים למן האדה"ר ועד הלום ותנתן לנו הזדמנות נוספת כפי שהיתה לאדה"ר שנברא ביום הששי לתקן את האלף הששי. מי שיזכה להיות שם, אשריו ואשרי חלקו. האמת שאנו כבר על סיפו ונכנס לשבת , הוא האלף השמיני של הקב"ה .

על כן, התקופה הנוכחית מסוכנת ביותר, באם תתרחש השינה , שאמנם אחריה תהא לידה דראמטית ביותר לכל העולם. תמיד אחר שינה מופיעה גאולה שלא תאמן כמו יציא"מ אחר פרעה, המן, היטלר ימ"ש שאז קמנו בהתחדשות נוראה מהתופת . נגאלה קרקע א"י אך לא עם ישראל . טרם זכינו לחרות מעול הגויים, חרות ממחלות, ממה"מ , טרם גברנו על היצה"ר טרם נעשינו אור לגויים.



צדיקים ומקובלים דרוכים עומדים על המשמר במה שקשור לרגעי השינה האלה המוצפנים בספרא דצניעותא בזוה"ק ואינם ברי גילוי.



ימינו מקבילים לאותה תקופת הצורר האגגי ומזה כבר כמה שנים שאנו מאויימים . מאליו מובן שלא הוא המאיים אלא הקב"ה ואנו צריכים לשעות לאיום הנוקב הזה , כי הוא בחינת מעגל חוזר ה' ישמור.



התרחיש הנ"ל קשור בבגדים, ללבושין . האורים והתומים אותם חרט משה רבנו בעצמו ושם בקפלי כותפות האפוד של אהרון . כתף = 500, שתי כתפים = 1000. סוד האלף לך שלמה . אל תקרא אלף בסגול אלא אלף בקמץ שהוא סוד המוחין, אאלפני חכמה.



אין לשער יקרות הבגד , הלבושין- הלא בוש שהוא סוד החכמה . אדם שלא קנה חכמה בתורת ה' יתבייש מאד והוא העונש הכי גדול לעמוד ולא לידע להשיב נכוחה או לפחות לשתוק מפני החכם ממך.

הבגד מגן גם מפני האור הפנימי הראשוני הקיים בנו והבוקע מבעד לעור הגוף לכן כל כך חשוב לא לחשוף את העור, לאשה במיוחד, לה אורות מקיפים עצומים בחינת אשה תסובב גבר. היא צריכה לכסות את האל"ף לך שלמה את שלמות החכמה . מאותה סיבה לא טוב לה לחשוף את אזניה שנחשבים חכמה ובינה.

אי חשיפת העור שומר אצלנו האור. אומה"ע אורם חיצוני ושלנו פנימי לכן חייב שימור .

העולם הראשון אותו כונן הקב"ה, הוא הגוף הראשון היה התוהו ובוהו שלא ניתקן ולכן נשבר ומת . זה היה עולם הוא"ו קצוות .

בראשית בראש אלהים את השמים ואת הארץ – בראשית ב- ראשית, הראשית השניה , להעולם השני ברא בית, לבוש, ולכן לא מת. כדי שהאדם לא יבוש עליו להשיג חכמה. ר"ל יש הרחוקים מאד מחכמה והינם ככסיל בחושך יהלך. מי שקנה חכמה לא יבוש מפני מלכים ורמי מעלה וידע להחשות בפני מי הגדול ממנו . ככל שנגדיל הלבושין בחכמה תו"מ האור יאיר לנו יותר .



בלילה שהולכים לישון אומרים בידך אפקיד רוחי . מפקידים פקדון הלבושין שקבלנו אצלו ית' ובבוקר מקבלין לבושין חדשים. אומר הרש"ש בנהר שלום , שכל אדם טרם שבא לעוה"ז מקבל סכום של לבושין . כל עוד ניתנים לו לבושין הוא חי. כאשר יסתיימו, יסתיימו חייו.



הזכרון והמגילה :

להקב"ה יש ספר זכרון . כתוב במגילה שנדדה שנת המלך וביקש שיביאו אליו את ספר הזכרונות .

הזכרון הוא הויה. בעצם דיבור נוכח אל השומעים בשעור מתהווית הויה . לאחר שעוזבים השעור נותר רק זכרון הנשמר במאגר הזכרון אך המוחין שרחשו בשעור, הידע, החכמה, נעלמו , פגו.



שכחה: קשורה לנפש הנקבה שבתוכנו . זכרון הוא בחינת הרוח, זכר. זכר משפיע.

מי שרוצה לזכור חייב לעלות שתי מדרגות , מדרגת הנקבא ומדרגת הזכרון של הזכר – הרוח. באם יש לו רק נפש נקבה , יהיה בשכחה.

רווק – רק ו"ו , אין לו מוחין אלא אם יעמוד תחת החופה עם הנקבה. החופה היא החב"ד לו. בחופה מתעלה למדרגת זכר /זכרון/ משפיע, והנקבה מתעלה למדרגה שהרווק היה בה קודם. זוהי המדרגה בה שולט הזכרון , כאשר שניהם יחד.



כל שכחה בחיי היומיום זו נפילה לרמת הנפש/הנוקבא שבתוכנו בעלת הרצון המתמיד לקבל והוא מצב השכחה כאותו עני שאין עני אלא מדעת, היינו שאין בו זכר משפיע כלל אלא אובה תמיד.

צריך תמיד לשאוף לעושר, לעשר , י"ס . להשלים מהוא"ו קצוות לעשר ואז יהיה לו זכרון תמידי .

הויה – זכר, אדנות- נוקבא . כדי לזכור עליו לעלות ל-אהיה תוך חיבור הזו"ן כמנין בגד האפוד של אהרון, אפוד = 91 גימט. הויה אדנות והחושן לפנים.



הקב"ה ברא עולמו בלבושין אחד על גבי השני . הלבוש הראשון של הקב"ה זו התורה עצמה , לאחר מכן עולם הנשמות, אח"כ עולם המלאכים לדרגותיהם אח"כ כלים. בנ"א שנבראו אחרונים ביום הששי הינם הלבוש האחרון של הקב"ה. כאשר מעשינו מתוקנים אנו מסבים לה' לבושים טובים . באם לא, נקרא צור ילדך תשי . ילדיך התישו כוחות הצור תמים פעלו , הננו מתישים כוח הזכרון ובעקבות זאת גורמים לשינה . עלינו להשפיע זכרון על ה' , ככתוב ויזכור ה' את נח, ויזכור את רחל , ואזכור את בריתי ועוד.

שכחה הנה מדרגה של אב"א ח"ו שינה . אנו צריכים להביא לזכרון מעשה בראשית, = שיהא תמיד מזל לישראל ויושפע שפע רב , שננצל מהצורר ההמני הממריד עלינו את העולם , אפילו אמריקה ידידתנו החזקה אינה נוקפת אצבע מעשית רק דיבורים בעלמא.



וכי מה רע היום בעולם, הרי האנושות הגיעה לשיא תפארתה ורווחתה , תיחכום ועושר בכל , שפע שובע וברכה שעמם יכול כל העולם להסב נחת רוח לבורא . תקופת השנים הללו היא שיא הפריחה והתשתית לאחות עמים ואחים אך ישנו הצורר הכלב הנובח הזה המן מפרס וככזה גם יכול לנשוך ולהסב נזק רב .

בעז"ה במהרה יראה סופו הנכון לו מכבר.



בהמשך לאיזכור הנסתר של הקב"ה במגילה , שאיפיונה מגילה הוא גילוי ולא חתום כספר , מובא שביקש המלך את אשתו ושתי - תשוי , שווה לו , להופיע קבל עם ללא בגדים . המגלה כתובה ללא יו"ד שנעלמה ואותה עלינו לגלות.



כאשר הקב"ה ברא עולמו , דבר ראשון רצה להראות עושר תפארתו וגדולתו . רצה לעשות כל העולם יהלומים. שהאדמה , העצים והפירות ינצצו בכל זיוום ויקרם. שכל לבוש העוה"ז יהיה ליופי והדר . שבנ"א יוציאו לפועל מחשבתם, יהנו ממאכל ומשתה תוך ששון ושמחה תמיד.

את כל השפע העצום הנ"ל הועיד למלכתו ושתי שהיא תגלה לכן ביקשה להופיע ללא בגדים , היינו ללא הכיסויים המכסים את השפע. אך היא סרבה לגלות כי סברה שהמלך שתה הרבה יין וסודות רבים אינם כדאיים שיתגלו. אחד מהם שהמלך הענו והצנוע יש לו שאיפות עד כדי רצון להשתוות לאדם המצוי . באתי לגני אחותי כלה אומר בעל התניא : להקב"ה יש תאוה גדולה מרוב ביטולו להידמות לבנ"א רגילים אבל המלכה הבינה היודעת מה התכלית, לא הגיעה לאותו משתה . או אז החליט המלך להחליפה באחרת היפוכה הגמור מהגילוי – אסתר ! הסתר אסתיר פני . עכשיו הכאב והקושי יכסו את הטוב והשפע שהיה גלוי עד לרע ביותר , ר"ל.

אך באמת אין רע יוצא מאתו ית' אלא רק מפועל רצונותינו הקלוקל שם טמון כח הלא טוב.



ידוע שבפורים אין הבדל בין ברוך מרדכי לארור המן , מאליו מובן שאין הדבר מכוון כלפי האיש המן ומעשיו הארורים אלא כלפי הניצוץ הקדוש שהחייה אותו . מיוצא"ח ישבו ת"ח בבני ברק וסיפרו מעשה יציא"מ.



חייב אינש לבסומי בפוריא עדלאידע . מי שאינו מסוגל לשתות ולהחזיק ראש , טוב לו שיתנמנם מעט ובזה יתרחש בו "עד דלא ידע" . כשהאדם אומר אני לא יודע זו מדרגה גבוהה מדרגת הכתר בה המוחין עצמם , והם מעל לידיעה . כאשר הכתר נכנס באדם גורם לו לדעת. הידיעה , לכשעצמה , זה כבר דבר נמוך. להגיע למקום של עדלאידע הוא הגבוה ביותר , שם כבר אין שאלה, אין תשובה רק אור פשוט והוא המצב הרוחני השלם ביותר שאין בו דאגה למאומה , אין עבר הווה ועתיד . זו הנקודה העמוקה ביותר והנצחית שבתוך היהודי שאינה נכבית לעולם ואותה ניתן לכוון להיכן שנחפוץ , להגדילה ולהקטינה לחולל בה אהבה , שמחה ידיעה וכל מה שרוצים עדלאידע .

לעומת זאת, כל שתיה שיש עמה ביזוי גוף ונפש היא היפך המטרה ויש למנעה לכתחילה .

יה"ר שיאיר עלינו הקב"ה את אור התגלותו ית' ושפעו עלינו וכפי שאמר הרבי מלובביטש המשיח כבר מוכן להתגלות חסר לו רק כפתור אחר , אך לא כפתור ממש אלא הברקתו וצחצוחו הסופי ומיד יתגלה, אמן !

ברוך ה' לעולם אמן ואמן ! איש שחו אחריו ה' הוא האלהים


הרב שמעון דהן - פרשת תצוה, עם דגש על פורים התש"ע - "זוהר הרקיע"

תוקן על ידי עדנרן ב- 24/02/2010 12:42:17