יום ראשון, 28 בפברואר 2010

חורבן העולם באלף השביעי
"אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" 1 . האמנם יחרב העולם. אם כן, מהו היקפו של אותו חורבן, היהא זה חורבן כללי או שמא חורבן חלקי. על מהותו של אותו חורבן, יסודו, שורשו ועניינו, ועל אשר יארע באותו אלף, נעמוד בפרק זה.

ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה:

יש אומרים, שהחורבן יהיה כה מושלם עד כדי החזרת הבריאה לתוהו ובוהו ולאפיסה מוחלטת, כאשר היה קודם בריאת העולם 2 .

יהיה זה לאחר הרגע האחרון שבסוף האלף השישי, הבריאה כולה - שמים וארץ וכל צבאם - תגיע לתכלית אשר לשמה נבראה בששת ימי בראשית, ומעתה אין עוד צורך בה, ועל כן תחרב כליל.

לעומתם סוברים אחרים, שהעולם לא יחרב כלל, וכוונת דברי רב קטינא באומרו "חד חרוב" ביאורו: חרוב מיצר הרע, כי תתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית מן העולם 3 .

לנוכח דעתם זו - שהעולם לא יחרב כלל - יש לנו לבאר מה יארע באותו הזמן: הכל מודים כי העולם בזמן ההוא מיועד לצדיקים אשר ניעורו בתחיית המתים. ומטרתו, להתענג תענוג שאין לו סוף. אלא שנחלקו על צורת היותם בו. יש אומרים כי תהיינה נשמותיהם עטויה בלבוש גשמי - בשרי 4 . ויש אומרים שנשמותיהם תלבשנה מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון 5 .

בדרך אחרת יש שמבאר את מהות החורבן, לדעתו, ה"וחד חרוב" אינו מתייחס כלל לאלף השביעי, כי אם לאחד מאותם "שית אלפי שנין", שיהיו בו פורעניות קשות, צרות ומבוכות, והיינו האלף האחרון שבהם, הוא האלף השישי 6 .

לדעה זו, יוצא איפוא, שרובו הגדול של ה"וחד חריב" כבר מאחורינו, באשר עמידתנו עתה בסופו של האלף השישי.

שיטה נוספת מצינו בזה, המפשרת בין הדעות הקודמות, לשיטה זו, אמנם יחרב העולם בסופו של דבר חורבן מוחלט, אך לא יהיה זה כבר באלף השביעי הבא לקראתנו, אלא ביובל - הוא האלף החמישים, ועד אז בכל אלף שביעי יחרב העולם חורבן חלקי, שביעית החורבן, עד שיכלו שבע השבעיות, ובסיומם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כאשר היה קודם בריאת העולם 7 .

כאמור, מימרא זו מובאת בגמרא בשם רב קטינא. עד עתה עסקנו בביאורה המבטאת את דעת אומרה. אך עדיין נותר לנו לברר האם דעה זו - תהא כפי שתהא - מקובלת גם על שאר תנאים ואמוראים. גם בזאת נחלקו רבותינו:

יש אומרים, כי דעת רב קטינא אינה אלא דעת יחיד, ואמנם שאר תנאים ואמוראים חולקין עליו 8 ,

ויש אומרים, שכדעת רב קטינא כן דעתם של שאר תנאים ואמוראים "כי אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו" 9 .

ויש סוברים, לא זו ואף לא זו, דעת רב קטינא אינה דעת יחיד אך גם לא דעת כולם, אלא, כל אותם תנאים ואמוראים הקובעים זמנים שונים לאורך ימות המשיח - ארבעים, שבעים, שס"ה, ז' אלפים ועוד, חולקים המה על דעתו של רב קטינא, והנותרים, סוברים כמותו 10 .



הערות


1. סנהדרין צ"ז ע"א.

2. על דברי הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ח) שכתב שהעולם הזה אינו אובד אלא הרי הוא מצוי ועומד, השיג הראב"ד על אתר "א"א נראה כמכחיש, שאין העולם חוזר לתוהו ובוהו… ואמרו שיתא אלפי שנין זזי עלמא וחד חרוב". וכן ס"ל לרמב"ן שעתיד הקב”ה להחזיר את השלם לתוהו ובוהו כאשר היה קודם בריאת העולם, עי' כתבי הרמב"ן ח"א עמ' קפ"ח, וכ"ה בדרשות הרמב"ן.

לדעת הכס"מ כן גם שיטת הרמב"ם "...והקבלה שהקב"ה יחריב את עולמו בסוף שיתא אלפי, כמוזכר בפרק חלק, גם רבינו לא יכחיש זה...".

כך סובר גם הרמ"א (תורת העולה ח"ב פרק כ"ה) האומר "כי באותן אלף שנה שאמרו עליו "וחד חרוב", אף הצדיקים לא יהיו על פני הארץ, רק הכל ישוב על יסודו כאשר היה קודם הבריאה".

3. מגיד מישרים לר"י קארו פרשת בהר ופרשת ויקהל “מגלינא לך רזא טמירא במאי דאמור רבנן דהמצוות בטלות לתחיית המתים..., היינו ברזא דשית אלפין שנין הוי עלמא וחד חרוב, דהיינו למימר שבזמן תחיית המתים דהוא בתר ימות המשיח, יהא חרב עלמא מתאוות וכיסופין דהאי עלמא, והא בההוא זימנא יתבטל יצר הרע מעלמא ונמצאו מצוות לא תעשה בטלות וכן המצוות עשה", וכן סוברים: הרקאנטי עהית פרשת בהר עה"פ וספרת לך, ר"י עראמה עקידת יצחק סוף שער רביעי.

4. רבינו בחיי עה"ת (בראשית ב', ג') "יום שביעי כנגד אלף השביעי, שכולו שבת ומנוחה לח" העולמים, ותא אחר ימות המשיח ותחיית המתים, ובני תחיית המתים יזכו אליו ויתענגו בגוף ובנפש תענוג שאין לו סוף".

5. פירוש הרקאנטי עה"ת פרשת בהד עה"פ וספרת לך "...שיתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית, ולא יהיו תולדות כי יכלו הנשמות מן הגוף, והגוף יהיה חרב מהם, ויתלבשו הנשמות מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון".

6. בית הבחירה למאירי בפתיחה למסכת אבות "ואמר אחד חרוב, ורוצה בו לפי דעתי על אחד מן הששה, רומז בו על רוב צרות ומבוכות מיועדות לאלף השישי מצד קבלתם, לא שיכוין בזה ענין חידוש דת, ולא ענין חורבן עולם, יהיה מה שיהיה מחורבנו וקיומו כרצון הגוזר והאומר".

7. רבינו בחיי במדבר פרשת בהעלותך י', ל"ה. ר"י אברבנאל מפעלות אלקים ז', ג'.

8. מורה נבוכים לרמב"ם ח"ב פכ"ט.

9. שו"ת הרשב"א ח"א סי' ט'.

10. דעת ר"י אברבנאל שם.

יום שבת, 27 בפברואר 2010

מונה כניסות

יום שישי, 26 בפברואר 2010


בתקווה שנזכה כולנו להיוושע כמו שהיה בתקופת המגילה


האם משה רבנו קבור במערת המכפלה?
לפי ספר התמונה וגדולי הראשונים התשובה היא כן • רבים מאחינו בית ישראל יעלו מירונה ביום ראשון הקרוב, ז' אדר, יום ההילולא של משה רבנו כיון שידוע שרשב"י הוא ניצוץ של משה רבנו • אולם לא רבים יודעים שמנהג העלייה למירון הוא מנהג חדש • המנהג העתיק - לפני כמאה שנה היה לעלות מכל ארץ ישראל לחברון למערת המכפלה • לקראת הילולת משה רבינו אנו מגישים את המקורות בנושא • למה נסעו דווקא לחברון? ואיך התבטל המנהג העתיק? • על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם...
http://www.associationchalamish.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=52604

משיח: אחישנה או בעיתה? או בהרדמה!!

יש מישהו שלא עבר טיפול שורש בשיניים? לאחרונה החלטתי לטפל בשיניים וחלק מהטיפול היה עקירה וטיפול שורש, ותאמינו לי שאני לא אדם פחדן כלל, אבל שמתי לב שאני מתחמק מהטיפולים כל פעם בתירוץ אחר, פעם אחת אמרתי לרופא תשמע אולי אפשר לרפא את השן? תן לחשוב עוד שבוע, לאחר שבוע אמרתי לו תשמע אולי נעשה כתרים כי אחר כך אני לא אוכל לאכול עם טיפול שורש,והתחמקתי עוד שבוע, עד שלבסוף הבנתי שאין מה לעשות אני חייב לסיים את הסיפור, ונכנסתי לטיפול שורש כאשר בזיכרון שלי חרוט כאב נורא מלפני כ 30 שנה בטיפול שעברתי והנה אני יושב על הכסא בחשש לא קטן והנה זריקת הרדמה ואחרי כמה דקות מתחיל הטיפול ו.... לא הרגשתי כלום! פשוט לא יאומן, חומרי ההרדמה השתפרו לרמה כזו שלא הרגשתי ממש כלום!!!!

יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:

כל יהודי אומר את המשפט הזה בכל יום בתפילה, משפט מתהילים וכשני מתעמק במשפט הזה אני מתחלחל, תביטו טוב טוב במשפט ותגידו לי מה אתם אומרים? הרד"ק מפרש את הפסוק ממש כמשמעו:

יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך. כן יהיה חסדך עלינו בכל עת ובכל זמן כמו שיחלנו: ואכן פשטות הפסוק היא שמבהילה אותי כי תחשבו שאדם הולך לדוכן מפעל הפייס ומבקש מהמוכר אני רוצה להשקיע 10 שקלים ולזכות ב.... עשרה שקלים זה נראה לכם הגיוני? עכשיו תבינו את משמעות הפסוק אם אנחנו מבקשים מה' יתברך שיתן לנו שכר בגובה הציפיה והיחול שלנו איליו הרי אנחנו בצרות גדולות!!!! תחשבו כמה מאיתנו מכניסים את הקב"ה לתוך מוחינו כמה אנחנו חושבים עליו? כמה מאיתנו פונים אליו בכל רגע בכל עת ומבקשים ממנו גאולה! מבקשים משיח! מבקשים רחמים! כמה מאיתנו שעומדים כמו מלאכים ביום כיפור ומרגישים כמו מלאכים!!!! ממשיכים את ההרגשה הזאת לאחר שמסתיים היום הצום? מי מאיתנו ברמה הזאת? ואם אנחנו לא ברמה הזאת אזי אנחנו מבקשים מה' יתברך שיש לו מכ"מ מידה כנגד מידה שיעניק לנו כמו שאנחנו מעניקים לו ובמצב כזה אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה!!!

כי היכן אנחנו מקיימים את: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה': מי מאיתנו? חרדי, חילוני, דתי, לא הולך רכיל? לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: כמה שנאות יש בליבינו אם זה בין עדות בין פלגים בין חברים בין שכנים? בין חרדים לחילונים ולהיפך? אלה שורפים דגלים וזורקים אבנים והצד השני מוכנים לשרוף את הצד שכנגד!!! היכן לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה':

היכן ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה? היכן היכן היכן?

אם כן איך אנחנו יכולים לבקש מה' יתברך יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: אתם\אנחנו לא מפחדים במצב הזה לבקש שייתן לנו במידה שבה אנחנו נותנים לו?

המקלחת

היום כולם מודעים לבעתיות של הכנסת מספר אנשים שונים לתוך בית אחד, בגלל התוכנית ההזויה "האח הגדול" (ששווה מאמר בפני עצמו) כאשר מכניסים אנשים לבית עם מטבח מקלחות וכל התנאים ולמרות זאת אנחנו רואים אז תארו לכם מה קורא שלוקחים שלשה אנשים ומכניסים אותם לחצי שנה לחדר בגודל של 3 מטר על 3 עם מקלחת אחת שירותים אחד, מזון קצוב, אוויר \ חמצן קצוב כן חמצן!! בצפיפות כזו נוראה חצי שנה הרי זה בלתי אפשרי כי אנשים יכולים להיטרף ולרצוח אחד את השני!!! אם כן מה עושים כאשר צריך לשלוח שלשה אסטרונאוטים לחלל? לתקופה ארוכה? מה עושים? אכן הם עושים בדיקות פסיכולוגיות קפדניות לאסטרונאוטים ואחת מהם הוא מבחן המקלחת, מי מאיתנו לא התקלח אם זה בצבא או בבית או במקלחות במקווה וכאשר לפתע עוד מישהו פותח את הברז של המים החמים בכל הזרם מבלי להתחשב באחרים, ואז פתאום אצלך במקלחת

נהיה קר!! הרגשת את זה לא? וככה עשו ברוסיה לקוסמונאוטים הכניסו אותם למקלחות כאלו שהלחץ היה לא מספיק ונתנו להם להתקלח וכאשר היו כאלו שלפתע היה מגיע להם מים קרים היו מתעצבנים וכועסים ורק כאשר היו שלשה אסטרונאוטים שהיו מתקלחים בצורה כזו מאוזנת שלכולם היו מים חמים רק אז הבינו שהם מספיק מוכשרים ובנויים לחיות ביחד בחללית קטנה זה המשל הנמשל הוא שאנחנו עם ישראל נמצאים בישורת האחרונה של הגאולה אם זה יהיה באחישנה אז ניגאל בקלות ואם זה לא באחישנה דבר שלדעתי זה הכיוון אזי אנחנו בצרות כי הנביא אומר לפני היום הגדול והנורא!! יום נורא עומד להיות וכולם מצטטים רק חלק מהנבואה תראו מה אומרת הנבואה השלמה: זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: קודם כל מזהיר הנביא תזכרו את תורת משה תזכרו את ואהבת לרעך כמוך!! ו... הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: אליהו הנביא יגיע אבל למה? וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם אליהו הנביא יגיע כדי להחזיר

את עם ישראל בתשובה אבל שימו לב מה אומר מצודת דוד על המשך הפסוק: פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם: מלאכי פרק ג פן אבוא – רוצה לומר לזה אשלח את אליהו לפני בוא יום ה' כי פן כשאבוא אני ביום ההוא לשלם גמול ועדיין לא שבו אכה את כל יושבי הארץ בחרם ואבדון לכן אשלח מקודם את אליהו להשיב אותם אלי להיות נכונים לקבל הגמול הטוב. לכן לאחר שאני מבין כי אנחנו איך שהוא נמצאים בעיתה (בעיטה) אז מה שנשאר לנו זה לשפר את מעשינו ומהר ואולי אולי נקבל את הגאולה עם הרדמה כדי שלא יכאב לנו!! כאב מעשינו חרדים חילונים דתיים כולנו!! כי יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: במצב הקיים מבטיח לנו לא טוב כי הקרבות והחוסר פרגון ( אני לא רוצה לקטרג ולכתוב שינאה ) בין חלקי העם שלנו בין החרדים לבין עצמם בין חרדים לחילוניים (והתביעה תהה על החרדים יותר מהחילוניים מן הסתם) בין חילונים לחילונים בין אשכנזים לספרדים. ומאחר ושאני עפר ואפר לרגלי צדיקי הדור ולא יכול לשנות כלום אני הייתי מאוד רוצה לראות את גדולי הדור מתכנסים ביחד ועושים אחדות כזו ממש כמו במקלחת של האסטרונאוטים על כל המשתמע מכך (לדוגמא חלוקת משאבים שווה בין כל חלי העם מתוך דאגה כללית ולא סקטוריאלית וכן הלאה) ואז אולי זה יהווה דוגמא לעם ישראל ונוכל לקבל את פני משיח צדקנו עכשיו ממש בהרדמה\רחמים ואולי אף באחישנה כי אם תגיע הגאולה שנייה לפני זמנה הרי זה אחישנה וזה בידינו כמו שכבר כתבתי כאשר מוטה גור לאחר שחרור ירושלים אמר "הר הבית בידינו" המשמעות היא הר הבית בידינו לבנות אותו כלומר על פי מעשינו הר הבית יהיה בידינו כך גם הגאולה בידינו להביא אותה באחישנה וברחמים רבים כי בסופו של דבר אנחנו עם נפלא חילונים על כל הרמות שלהם שאנחנו רואים אותם בבתי חולים רופאים עם נשמות זהב טייסים צנחנים שריונאים בצבא שמוכנים להקריב את עצמם למען העם הנפלא הזה נכון אולי אין בהם תורה, אבל יש בהם מעשים נפלאים כלפי אחיהם! ומצד שני שומרי התורה והמצוות הנפלאים מסולאים מפז כולנו ביחד מסוגלים מסוגלים וזו תהה התרומה שלנו כולנו

גאולתנו בידינו!!!!!!

נכתב על ידי עוזי מזרחי

יום חמישי, 25 בפברואר 2010



מרן החיד"א התגלה בחלום לכמה אנשים,
ואמר להם לקרוא ביום ההילולא שלו (היום):
את פרק ה בתהילים 7 פעמים כל אחד,
ואם יצברו 6000 פרקים
אז מייד תבוא הגאולה

אז קדימה חברה תפיצו לכל מי שאתם מכירים,
ואל תשכחו לקרוא 7 פעמים פרק ה' בתהלים
תהלים פרק ה


א לַמְנַצֵּחַ אֶל-הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:

ב אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְהֹוָה בִּינָה הֲגִיגִי:

ג הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי-אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:

ד יְהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ-לְךָ וַאֲצַפֶּה:

ה כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע:

ו לֹא-יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ שָׂנֵאתָ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:

ז תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ-דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב יְהֹוָה:

ח וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל-הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ:

ט יְהֹוָה נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי (הַוְשַׁר) [הַיְשַׁר] לְפָנַי דַּרְכֶּךָ:

י כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר-פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן:

יא הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי מָרוּ בָךְ:

יב וְיִשְׂמְחוּ כָל-חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ: יג כִּי-אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק יְהֹוָה כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ:



לקירוב הגאולה השלימה במהרה בימינו

לקרוא 7 פעמים

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

בס"ד


תקציר כתוב של השעור:.

בסוף התקציר יש את הקובץ שמע של השיעור


*--[endif]*

בס"ד

עבוד תמצית לשעור הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת תצוה ופורים תש"ע



ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב וכו' ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. (כח, ב-ג)

אנו נכרוך את ענין הבגדים גם עם המגלה בהמשך בעז"ה.

משמע דשני ציווים הם, האחד למשה שיעשה בגדים לאהרן, ועוד ציווי לחכמי לב שיעשו גם הם בגדי כהונה. וצריך ביאור מה הם שני בגדי אהרן שנאמרו כאן. גם יש לדקדק למה לא הוזכר שהבגדים הם בגדי כהונה לקדשו ולהכניסו בכהונה אלא בציווי השני לחכמי הלב.

ונראה דבאמת שני ציווים הם, דברש"י (תענית יז, א ד"ה ומשמרות. חגיגה יז, א ד"ה אין כה"ג) מבואר, דכהן גדול גם שלא בשעת עבודתו צריך לדקדק להראות נאה, ובגדי החול שלו גם כן צריכים להיות נאים. אומרת הגמ' תענית (ח, ב) שכבוד בגדיו היה גורם ליראת ה', משמע היה מחזיר את אחיו בתשובה.

יש דין באפוטרופוס של יתומים, שמותר לו לקנות בגדיו מכספי היתומים, משום שבבגדים נאים נשמעים דבריו יותר וצורך יתומים הוא (גיטין נב, ב).

מכאן שבגדי החול של הכהן הגדול היו באים מכספי ציבור. מקרא מפורש.


ועשית חושן משפט. (כח, טו) הרמב"ן מסביר מדוע לא נזכרו האורים ותומים במעשה האומנים, משום שעניינם הוא סוד מסור למשה מפי הגבורה, ורק הוא לבדו כתבם בקדושה והיו מעשה שמים, והוא הכניסם בין קפלי החושן, ורק אחר שלבש אהרן את החושן הכניס משה את האו"ת אל החושן.

החושן נקרא חושן המשפט פרש"י דהוא לפי שמכפר על קלקול הדין, (ומקורו בערכין ט, א. המשפט לא חל עד שמשה הכניס את האו"ת . רק לאחר שכבר היו הבגדים אז נצטוה משה גם על האו"ת.







פורים והקשר הבגדים :

המן ואשתו היו מכשפים וידעו לחשב את הזמן כאשר הקב"ה ישן . לכן בא אל אחשוורוש ואמר לו ישנו עם אחד מפורד ומפורז בין העמים . ישנו – ישן הוא .

מר"ה ועד יוהכ"פ מתבצעת נסירה וה' הפיל תרדמה על האדה"ר להביא את חוה פב"פ. וכי הקב"ה ישן והרי כתוב הנה לא ינום לא ישן שומר ישראל לכן גם אסור לישון עד התקיעות בר"ה כי הם מעוררים את השפעת העולם הרוחני עלינו לשפע לכל השנה. שומר ישראל זו דרגה גבוהה יותר מישראל . לעתים הישראל הזה ישן . יש לה' שינה במדרגה מסויימת. מהי , מתי , לאיזה צורך ? כאשר עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע . כל הצרות הקשות שהיו על ישראל מגיעים ר"ל בעת השינה הזו, שמשמעה אין השגחה. כמו הורים שישנים ובאותה עת אינם יודעים מה קורה עם הילדים שלהם. הורה לא קם כל כמה דקות לראות מה עם ילדיו .

כדבר הזה קורה גם בשמים אבל לרגע או שנים . עפ"י משך הפורענות אנו למדים מהו חישוב רגע בשמים . פעם זה למעלה מ 70 שנות גלות (בית ראשון) , פעם 15 שנה, מתקופת עליית היטלר ועד סיום המלחמה.

השינה היא לצורך נסירת הנוקבא להביאה מאחיזתה אב"א לפב"פ על מנת להביא שפע לעולם התחתון.

עליה נאמר "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה" המה הנערות של אסתר המוזכרת במגלה.

בספרי הסוד מובא שהנקבה כלל לא ישנה , אלא הזכר ישן מעט .

השינה מיועדת לחידוש המוחין . לדוגמא אדם ער כל היום אפילו ישב ילמד כל היום וכל הלילה , לבסוף זקוק למנוחה, פסק זמן לחידוש המוחין ע"י שינה. כל הישגי הלימודים בימי חלדנו זה הם על מנת להשלים עצמנו כמה שיותר עד גמר ה-6000 שנה ומה שנשיג נשיג. בסיום ה-6000 נבחן בשלב נוסף שאז יתקבצו בנו כל הגילגולים למן האדה"ר ועד הלום ותנתן לנו הזדמנות נוספת כפי שהיתה לאדה"ר שנברא ביום הששי לתקן את האלף הששי. מי שיזכה להיות שם, אשריו ואשרי חלקו. האמת שאנו כבר על סיפו ונכנס לשבת , הוא האלף השמיני של הקב"ה .

על כן, התקופה הנוכחית מסוכנת ביותר, באם תתרחש השינה , שאמנם אחריה תהא לידה דראמטית ביותר לכל העולם. תמיד אחר שינה מופיעה גאולה שלא תאמן כמו יציא"מ אחר פרעה, המן, היטלר ימ"ש שאז קמנו בהתחדשות נוראה מהתופת . נגאלה קרקע א"י אך לא עם ישראל . טרם זכינו לחרות מעול הגויים, חרות ממחלות, ממה"מ , טרם גברנו על היצה"ר טרם נעשינו אור לגויים.



צדיקים ומקובלים דרוכים עומדים על המשמר במה שקשור לרגעי השינה האלה המוצפנים בספרא דצניעותא בזוה"ק ואינם ברי גילוי.



ימינו מקבילים לאותה תקופת הצורר האגגי ומזה כבר כמה שנים שאנו מאויימים . מאליו מובן שלא הוא המאיים אלא הקב"ה ואנו צריכים לשעות לאיום הנוקב הזה , כי הוא בחינת מעגל חוזר ה' ישמור.



התרחיש הנ"ל קשור בבגדים, ללבושין . האורים והתומים אותם חרט משה רבנו בעצמו ושם בקפלי כותפות האפוד של אהרון . כתף = 500, שתי כתפים = 1000. סוד האלף לך שלמה . אל תקרא אלף בסגול אלא אלף בקמץ שהוא סוד המוחין, אאלפני חכמה.



אין לשער יקרות הבגד , הלבושין- הלא בוש שהוא סוד החכמה . אדם שלא קנה חכמה בתורת ה' יתבייש מאד והוא העונש הכי גדול לעמוד ולא לידע להשיב נכוחה או לפחות לשתוק מפני החכם ממך.

הבגד מגן גם מפני האור הפנימי הראשוני הקיים בנו והבוקע מבעד לעור הגוף לכן כל כך חשוב לא לחשוף את העור, לאשה במיוחד, לה אורות מקיפים עצומים בחינת אשה תסובב גבר. היא צריכה לכסות את האל"ף לך שלמה את שלמות החכמה . מאותה סיבה לא טוב לה לחשוף את אזניה שנחשבים חכמה ובינה.

אי חשיפת העור שומר אצלנו האור. אומה"ע אורם חיצוני ושלנו פנימי לכן חייב שימור .

העולם הראשון אותו כונן הקב"ה, הוא הגוף הראשון היה התוהו ובוהו שלא ניתקן ולכן נשבר ומת . זה היה עולם הוא"ו קצוות .

בראשית בראש אלהים את השמים ואת הארץ – בראשית ב- ראשית, הראשית השניה , להעולם השני ברא בית, לבוש, ולכן לא מת. כדי שהאדם לא יבוש עליו להשיג חכמה. ר"ל יש הרחוקים מאד מחכמה והינם ככסיל בחושך יהלך. מי שקנה חכמה לא יבוש מפני מלכים ורמי מעלה וידע להחשות בפני מי הגדול ממנו . ככל שנגדיל הלבושין בחכמה תו"מ האור יאיר לנו יותר .



בלילה שהולכים לישון אומרים בידך אפקיד רוחי . מפקידים פקדון הלבושין שקבלנו אצלו ית' ובבוקר מקבלין לבושין חדשים. אומר הרש"ש בנהר שלום , שכל אדם טרם שבא לעוה"ז מקבל סכום של לבושין . כל עוד ניתנים לו לבושין הוא חי. כאשר יסתיימו, יסתיימו חייו.



הזכרון והמגילה :

להקב"ה יש ספר זכרון . כתוב במגילה שנדדה שנת המלך וביקש שיביאו אליו את ספר הזכרונות .

הזכרון הוא הויה. בעצם דיבור נוכח אל השומעים בשעור מתהווית הויה . לאחר שעוזבים השעור נותר רק זכרון הנשמר במאגר הזכרון אך המוחין שרחשו בשעור, הידע, החכמה, נעלמו , פגו.



שכחה: קשורה לנפש הנקבה שבתוכנו . זכרון הוא בחינת הרוח, זכר. זכר משפיע.

מי שרוצה לזכור חייב לעלות שתי מדרגות , מדרגת הנקבא ומדרגת הזכרון של הזכר – הרוח. באם יש לו רק נפש נקבה , יהיה בשכחה.

רווק – רק ו"ו , אין לו מוחין אלא אם יעמוד תחת החופה עם הנקבה. החופה היא החב"ד לו. בחופה מתעלה למדרגת זכר /זכרון/ משפיע, והנקבה מתעלה למדרגה שהרווק היה בה קודם. זוהי המדרגה בה שולט הזכרון , כאשר שניהם יחד.



כל שכחה בחיי היומיום זו נפילה לרמת הנפש/הנוקבא שבתוכנו בעלת הרצון המתמיד לקבל והוא מצב השכחה כאותו עני שאין עני אלא מדעת, היינו שאין בו זכר משפיע כלל אלא אובה תמיד.

צריך תמיד לשאוף לעושר, לעשר , י"ס . להשלים מהוא"ו קצוות לעשר ואז יהיה לו זכרון תמידי .

הויה – זכר, אדנות- נוקבא . כדי לזכור עליו לעלות ל-אהיה תוך חיבור הזו"ן כמנין בגד האפוד של אהרון, אפוד = 91 גימט. הויה אדנות והחושן לפנים.



הקב"ה ברא עולמו בלבושין אחד על גבי השני . הלבוש הראשון של הקב"ה זו התורה עצמה , לאחר מכן עולם הנשמות, אח"כ עולם המלאכים לדרגותיהם אח"כ כלים. בנ"א שנבראו אחרונים ביום הששי הינם הלבוש האחרון של הקב"ה. כאשר מעשינו מתוקנים אנו מסבים לה' לבושים טובים . באם לא, נקרא צור ילדך תשי . ילדיך התישו כוחות הצור תמים פעלו , הננו מתישים כוח הזכרון ובעקבות זאת גורמים לשינה . עלינו להשפיע זכרון על ה' , ככתוב ויזכור ה' את נח, ויזכור את רחל , ואזכור את בריתי ועוד.

שכחה הנה מדרגה של אב"א ח"ו שינה . אנו צריכים להביא לזכרון מעשה בראשית, = שיהא תמיד מזל לישראל ויושפע שפע רב , שננצל מהצורר ההמני הממריד עלינו את העולם , אפילו אמריקה ידידתנו החזקה אינה נוקפת אצבע מעשית רק דיבורים בעלמא.



וכי מה רע היום בעולם, הרי האנושות הגיעה לשיא תפארתה ורווחתה , תיחכום ועושר בכל , שפע שובע וברכה שעמם יכול כל העולם להסב נחת רוח לבורא . תקופת השנים הללו היא שיא הפריחה והתשתית לאחות עמים ואחים אך ישנו הצורר הכלב הנובח הזה המן מפרס וככזה גם יכול לנשוך ולהסב נזק רב .

בעז"ה במהרה יראה סופו הנכון לו מכבר.



בהמשך לאיזכור הנסתר של הקב"ה במגילה , שאיפיונה מגילה הוא גילוי ולא חתום כספר , מובא שביקש המלך את אשתו ושתי - תשוי , שווה לו , להופיע קבל עם ללא בגדים . המגלה כתובה ללא יו"ד שנעלמה ואותה עלינו לגלות.



כאשר הקב"ה ברא עולמו , דבר ראשון רצה להראות עושר תפארתו וגדולתו . רצה לעשות כל העולם יהלומים. שהאדמה , העצים והפירות ינצצו בכל זיוום ויקרם. שכל לבוש העוה"ז יהיה ליופי והדר . שבנ"א יוציאו לפועל מחשבתם, יהנו ממאכל ומשתה תוך ששון ושמחה תמיד.

את כל השפע העצום הנ"ל הועיד למלכתו ושתי שהיא תגלה לכן ביקשה להופיע ללא בגדים , היינו ללא הכיסויים המכסים את השפע. אך היא סרבה לגלות כי סברה שהמלך שתה הרבה יין וסודות רבים אינם כדאיים שיתגלו. אחד מהם שהמלך הענו והצנוע יש לו שאיפות עד כדי רצון להשתוות לאדם המצוי . באתי לגני אחותי כלה אומר בעל התניא : להקב"ה יש תאוה גדולה מרוב ביטולו להידמות לבנ"א רגילים אבל המלכה הבינה היודעת מה התכלית, לא הגיעה לאותו משתה . או אז החליט המלך להחליפה באחרת היפוכה הגמור מהגילוי – אסתר ! הסתר אסתיר פני . עכשיו הכאב והקושי יכסו את הטוב והשפע שהיה גלוי עד לרע ביותר , ר"ל.

אך באמת אין רע יוצא מאתו ית' אלא רק מפועל רצונותינו הקלוקל שם טמון כח הלא טוב.



ידוע שבפורים אין הבדל בין ברוך מרדכי לארור המן , מאליו מובן שאין הדבר מכוון כלפי האיש המן ומעשיו הארורים אלא כלפי הניצוץ הקדוש שהחייה אותו . מיוצא"ח ישבו ת"ח בבני ברק וסיפרו מעשה יציא"מ.



חייב אינש לבסומי בפוריא עדלאידע . מי שאינו מסוגל לשתות ולהחזיק ראש , טוב לו שיתנמנם מעט ובזה יתרחש בו "עד דלא ידע" . כשהאדם אומר אני לא יודע זו מדרגה גבוהה מדרגת הכתר בה המוחין עצמם , והם מעל לידיעה . כאשר הכתר נכנס באדם גורם לו לדעת. הידיעה , לכשעצמה , זה כבר דבר נמוך. להגיע למקום של עדלאידע הוא הגבוה ביותר , שם כבר אין שאלה, אין תשובה רק אור פשוט והוא המצב הרוחני השלם ביותר שאין בו דאגה למאומה , אין עבר הווה ועתיד . זו הנקודה העמוקה ביותר והנצחית שבתוך היהודי שאינה נכבית לעולם ואותה ניתן לכוון להיכן שנחפוץ , להגדילה ולהקטינה לחולל בה אהבה , שמחה ידיעה וכל מה שרוצים עדלאידע .

לעומת זאת, כל שתיה שיש עמה ביזוי גוף ונפש היא היפך המטרה ויש למנעה לכתחילה .

יה"ר שיאיר עלינו הקב"ה את אור התגלותו ית' ושפעו עלינו וכפי שאמר הרבי מלובביטש המשיח כבר מוכן להתגלות חסר לו רק כפתור אחר , אך לא כפתור ממש אלא הברקתו וצחצוחו הסופי ומיד יתגלה, אמן !

ברוך ה' לעולם אמן ואמן ! איש שחו אחריו ה' הוא האלהים


הרב שמעון דהן - פרשת תצוה, עם דגש על פורים התש"ע - "זוהר הרקיע"






 






תוקן על ידי עדנרן ב- 24/02/2010 12:42:17


 

יום שלישי, 23 בפברואר 2010

מלחמת גוג ומגוג

מלחמת גוג ומגוג
והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם ה' אלהים תעלה חמתי באפי... ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרומש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול" 1 .

זמנה

יש אומרים, כי מלחמת גוג ומגוג תהיה עוד לפני ביאת המשיח 2 .

ויש אומרים, כי קודם יבוא המשיח ורק לאחר מכן תהיה מלחמת גוג ומגוג 3 .

ויש מחלקים, כי אמנם המלחמה תחל עוד לפני בוא המשיח אך לא תסתיים אלא לאחר ביאתו 4 .

"גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל" 5

גוג: הוא המלך 6 אשר יקבץ את העמים והממלכות 7 לעלות למלחמה על ישראל 8 .

יש שכתבו, כי גוג הוא ארמילוס רשיעא 9 אשר על ידו יהרג משיח בן יוסף 10 .

מגוג: היא האומה אשר גוג מולך עליה 11 . בבבלי 12 מבואר כי מגוג זו קנדיא. ולפי גירסת רבינו חננאל 13 , מגוג זו גינתא. ולגירסת מסורת הש"ס 14 , זו גומתא. בירושלמי 15 מבואר כי מגוג זו גיתייא. ובערוך 16 כתב, מגוג זו גותיא, והיא מדינה צפונית. ולדעת היוסיפון 17 , עם הסקיטים בהרי קווקאז הם מגוג.

למעשה, כתבו המפרשים 18 : "כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכה גוג, רק אז כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו".

וטעם הדבר: "כי מימי אלכסנדרוס מלך יון היו בני מגוג נסגרים שם בסוף צפון, כי הסגירם שם אלכסנדרוס אחר ההרים ולא יצאו משם עוד" 19 .

משך: בירושלמי 20 מבואר כי משך זו מיסייא, ופירש הפני משה 21 כי מיסייא זו מוסקאווי.

תובל: לדעת הבבלי 22 תובל זו בית אונייקי. ולדעת הירושלמי 23 זו ויתנייה.

מטרת המלחמה

א. שעל ידי האותות והמופתים אשר יעשה ה' בגוג, יכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים 24 .

ב. נקמת ה', על כל הרעה אשר עשו אותם העמים לעם ישראל, מימים ימימה 25 .

ג. לצרוף את עם ישראל מכל סיגיו, הן מן הגרים אשר אינם גרי אמת 26 , והן מן הפושעים והמורדים שבעם ישראל 27 , למען לא יראו כל אלו בטובתן של ישראל.

והיתה עת צרה אשר לא נהייתה

באותו הזמן עתידין להתקבץ עמים וממלכות מכל רחבי העולם, ולכרות ביניהם ברית, במטרה להכרית ולכלות את עם ישראל 28 , ולכבוש את ארץ ישראל 29 .

כמו כן, באותם הימים עתיד הקב"ה להחיות את כל אותם המלכים, אשר העיקו לעם ישראל ואשר החריבו את בית המקדש ולהמליכם כבתחילה, וכולם כאחד יצאו למלחמה על ישראל 30 .

חז"ל קיבלו, כי שלשה פעמים יעלה גוג על ירושלים 31 , כאשר בב' הפעמים הראשונות לא יעלה בידו להכנס לירושלים 32 ורק בפעם השלישית יצליח ללכוד את ירושלים 33 . ועל הפעם השלישית נאמר בזכריה 34 : "ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים...".

מניצולי המלחמה

אמרו חז"ל: "אמר הקב"ה לישראל על הר סיני, אם זכיתם להצפין ולקבל תורתי ולעשותה, אני מציל אתכם משלש פורעניות, ממלחמת גוג ומגוג, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם" 35 .

כמו כן אמרו חכמים 36 : "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".

סופו של ארמילוס

על מלך המשיח נאמר 37 : "וברוח שפתיו ימית רשע", וביאר התרגום 38 , באמרי פיו ובחלל שפתיו ימית את ארמילוס הרשע. ומקום קבורתו מוכן במזרח ים כנרת 39 .



סופם של העמים

מן המקראות, כפי שנתבארו על ידי חז"ל, עולה, כי עם ישראל לא ילחמו כלל עם אותם העמים, אלא ה' ילחם בהם מן השמים על ידי אותות ומופתים:

"ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתן" 40 .

- ומרוב גודל המהומה שתהיה בהם יוסיפו להרוג איש את אחיו:

"וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים... תהיה מהומת ה' רבה בהם, והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו" 41 , ונאמר, "חרב איש באחיו תהיה" 42 .

- עד שיהיו כל ההרים מלאים בהרוגיהם, אז יבואו כל עופות השמים וכל חיות הארץ ויאכלו את בשרם: "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך, לעיט ציפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה" 43 .

- וכאשר כל הארץ תמלא מסרחונם יקברום ישראל במשך שבעה חדשים: "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, שבעה חדשים" 44 .

נכתב על ידי המשקיף

סימני הגאולה

לכל האנושות נדמה כי משהו גדול ושונה עומד להתרחש:
נראה כי עדיין לא לכולם הדבר ברור, אך אי אפשר שלא לשים לב להלך הרוח של האנושות: אין ספור סדנאות רוחניות, צעירים מחפשים מהות חיים בארצות המזרח, פילוסופיות רוחניות וכמיהה למשהו רוחני וחזק שימלא את החלל שהעולם החומרי כבר חדל למלא.

העולם גילה חידושים מדהימים בכל תחומי המדע ובעשור האחרון אנו רואים שהמדע חדר בעזרת מדע הקוואנטים לתחום המטאפיזי, למקומות בהם המדע כבר מודע שאינו מבין מה מונח לפניו.

האם כל זה קורה במקרה או שזה סדר השתלשלות מובנה ומכוון המכין את האנושות לשלב הבא...?

הזמן נע במהירות! במבט לאחור, קשה להאמין שאירועים כל כך חשובים התרחשו בזמן כה קצר:

האירועים המרכזיים:

• ישנה שאיפה עולמית למשטרים הומאניים, לפירוק נשק ולשלום.

• ארגוני צדקה וחסד בכל העולם, העולם שואף לנתינה וחסד, בישראל בלבד כל יום נרשמות 5 עמותות חדשות.

• ברחבי תבל יש מהפכות גדולות ובשקט יחסי )ברוסיה, פירוקה של ברית המועצות והקומוניזם, בסין בהודו, באפריקה, בלוב, בקוריאה ועוד..( משטרים מתחלפים בקצב מהיר.

• מאידך האיסלאם הקיצוני משתולל ודי אם נזכיר את הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק וברכבת התחתית בלונדון. וכמו שנובא בספר הזוהר שעתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות בעולם בזמן שלפני הגאולה.

• בארץ ישראל )לב העולם( התחלפו כבר כ - 8 ממשלות בתקופה קצרה זו )מ 29(. גם הממשלה הנוכחית תיעלם בקרוב. אין יציבות בשלטון והשחיתות מרקיעה שחקים.

• בכל בעולם משתוללים אסונות טבע בקצב מסחרר: רעידות אדמה, מפולות, שטפונות, שריפות, סערות. די אם נזכיר את אסון הצונאמי במזרח הרחוק ואת הסופה קתרינה בארה"ב שגרמו למליוני בני אדם להישאר ללא קורת גג.

• סימן נוסף מדהים הוא: היא נבואתו של ישעיה שלפני הגאולה יהיו אנשי לצון אשר בירושלים שכורתים ברית עם מחבלים.


חוכמה גדולה שטרם הייתה מראשית הבריאה ירדה לעולם:
סימן מובהק מוצאים בנבואה שבספר הזוהר. הזוהר חזה שבמאה השישית לאלף השישי תרד חכמה שלא היתה כמותה בעולם. באותה העת בדיוק ירדה לעולם תורת החסידות. הגילויים המופלאים שבתורה גררו ופעלו גילויים חידושים והמצאות גם בעולם: המנורה, הטלפון הטלגרף וכו'. הזוהר אומר שזו הקדמה לגאולה. כיום כולם יכולים להתחבר אחד עם השני ללא בעיה אפילו כשכל אחד בקצה השני של העולם. ניתן להגיע ממקום למקום בקלות. כל הגבולות שקשורים לזמן ומקום ניטשטשו ונעלמו. אורך החיים התארך. ועוד ועוד התפתחויות רבות בכל התחומים. וזאת כהכנה למודעות של גאולה שתרד לעולם. אז את כל החכמה שבעולם ננצל רק לדברים של טוב וחסד.


רעב לרוחניות בכל מקום בעולם:
סימן מובהק מאד הוא הנבואה שמתגשמת לנגד עינינו על כך שלפני הגאולה יהיה רעב לרוחניות, וכדברי הנביא: "הנה ימים באים נאום ה' והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע דבר ה'". כולנו רואים איך סדנאות בנושאים רוחניים צצות כמו פטריות אחרי הגשם. יותר ויותר אנשים מחפשים משמעות לחייהם, כולם מרגישים שמשהו גדול עומד לקרות!

להלן קטע מהגמרא המתאר את התקופה שאנו עוברים:

בעקבות משיחא )לקראת ביאת המשיח(:
חוצפא יסגא )החוצפה תתעצם(
ויוקר יאמיר )המחירים יהיו גבוהים(
הגפן תתן פריה והיין ביוקר )הסבר למה שנאמר קודם: היוקר לא יבוא בגלל חוסר, אלא בגלל שבעלי הממון ירצו להתעשר על חשבון מחוסרי היכולת, כי לדוגמא הגפנים יתנו פרי בשפע, אבל בכל זאת מחיר היין יהיה יקר בגלל הרצון של בעלי הממון להתעשר על חשבון החלשים(
ומלכות תיהפך למינות ואין תוכחת )להבדיל מתקופות אחרות בהיסטוריה, שבהם כשהיו רואים את אלה שהיו סוטים מדרך התורה, היו נותנים להם תוכחה, ואז היו חוזרים לדרך המוטב, בדור הזה אין מי שייתן תוכחה שכזו, ואם יש כזו תוכחת, אז היא מתקבלת בצחוק ובגיחוך וכל הגבולות ניפרצים(.
בית וועד יהיה לזנות )בית וועד הוא מקום התוועדותם של האנשים, והסבירו חז"ל שבזמן המשיח עיקר התוועדותם של האנשים תהיה לצורך 'זנות' למינהו(
והגליל יחרב והגבלן ישום )עד עכשיו זה לא קרה, אבל עכשיו זה קרה(
ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו )הגלייתם של אנשי גוש קטיף וצפון השומרון לפני שנתיים, ותושבי הגבול הצפוני במלחמת לבנון השניה(
וחכמות סופרים תסרח )חכמות סופרים זהו למוד התורה, ובעיני מרבית הדור חכמה זו סרוחה(
ויראי חטא ימאסו )מאיסה בכל ירא שמיים, כיפה סרוגה, כיפה שחורה, לא משנה - שנאה לכולם(
והאמת תהא נעדרת )והסבירו חז"ל: שנעשית עדרים עדרים והולכת לה, כלומר שגם במקומות האמת, כמו בעולם התורה, יש, למסתכלים בעין בלתי נכונה, מחלוקות רבות, וכאילו שנראה שגם שם האמת חסרה(
נערים פני זקנים ילבינו )אין שום בושה מפני גדולי התורה, שאלה 'זקנים' בלשון חז"ל, ומנסים לבייש אותם בראש חוצות, בכל מהדורת עיתון וחדשות(
זקנים יעמדו מפני קטנים )צעירים אינם נותנים כבוד למבוגרים(
בן מנוול אב )הבנים מתחצפים להוריהם(
בת קמה באמה )כנ"ל(, כלה בחמותה )כנ"ל(, אויבי איש אנשי ביתו )כנ"ל(
פני הדור כפני הכלב )והוסבר: כפי שכשזורקים על כלב אבן, הוא מתנפל על האבן ולא על מי שזרק, כך הדור לא יבין שהצרות באות מאבינו שבשמיים כדי לעורר אותנו(
הבן אינו מתבייש מאביו )אובדן הבושה. לצערנו בדור הזה עושים אפילו מצעדי בושה...(
ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים )אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים(
)סוטה מט ע"ב(

מסקנה:
כל אלה לא מותירים ספק וכפי שהסכימו כל גדולי ישראל שבדורנו שאכן התקיימו סימני חז"ל אודות התקופה ואנו ערב הגאולה האמיתית והשלימה.

אשרי המחכה ויגיע

אשרי המחכה ויגיע
<*>דניאל יב:ט - ויאמר לך דניאל, כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ. דניאל יב:י - יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל רשעים, והמשכלים יבינו. דניאל יב:יא - ומעת הוסר התמיד, ולתת שקוץ שמם, ימים, אלף מאתים ותשעים. דניאל יב:יב - אשרי המחכה, ויגיע לימים אלף, שלש מאות שלשים וחמשה. דניאל:יג - ואתה, לך לקץ, ותנוח ותעמד לגרלך, לקץ הימין.פסוקים אלה בסוף ספר דניאל מהווים תשובה מאת מלאך ה' לדניאל על שאלתו "מה אחרית אלה", ולכן הם צריכים להיות תשובה אשר אפשר להבינה. יש כמה שאלות ערקיות שהפסוקים מעוררים:

•מתי זה "עת הוסר התמיד"?
•מתי זה "לתת שקוץ שממ"?
•הימים הנזכרים כאן הינם ימים או שנים?
•מהו עצם הסתימה וחתימה שעשה דניאל כפקודת המלאך?
•האם 1290 ו1335 הם שני מניינים נפרדים או מניין אחד?
כדי למצוא תשובה, נבדוק את הכתוב בהקדמה לתיקוני זוהר דף ד' עמוד ב':
<*>
מיד דאסתלקו, וילכו בלא כח לפני רודף, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, דאינון שבעין שנין, בתר אלף ומאתן שנין, דאתחרב בי מקדשא, ואית דחשיב לון משבוטל התמיד, בגין דבדרגא דיעקב תליא קץ דפורקנא, דדרגיה אמת, הדא הוא דכתיב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב, דאיהו סימן אלף מאתים תשעים, ואית דאוסיף ביה ב', קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, לדעת בארץ דרכך, אוף הכי ארץ, אלף ר"ץ, מאתים ותשעים, לקיימא בהון אמ"ת מאר"ץ תצמח, כד יהון לבר כחושבן אר"ץ, אבל גזר דינם שבעים שנים:
תרגום:
<*>
מיד שהסתלקו, וילכו בלא כח לפני רודף, וגבלל זה, לימדו בעלי המשניות, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, שהם שבעים שנים, אחרי האלף ומאתים שנים, שנחרב בית המקדש. ויש שמחשבים אותו מהזמן שבוטל התמיד, משום שבדרגה של יעקב תלוי קץ הגאולה, שדרגתו אמת, וזה משכתוב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב, שזה סימן לאלף מאתים תשעים, ויש שמוסיפים עוד שתים, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת, לדעת בארץ דרכך, אף כאן ארץ (ראשי תיבות) אלף ר"ץ, מאתים ותשעים, לקיים בהם אמ"ת מאר"ץ תצמח, כשיהיו בחוץ, כמו חשבון אר"ץ, אבל גזן דינם שבעים שנים.
לפי פירוש והגהות הגר"א, התיקוני זוהר פה אומר לנו בפשטות ככה:
•בית שני נחרב בשנת 3828 (בזוהר, הולכים לפי מניין השנים של הסדר עולם רבא)
•אחרי החורבן, יש 1290 שנים. ויש שמחשבים משבוטל התמיד, הרי 20 שנים לפני כן בשנת 3808.
•ויש שמוסיפים עוד 2 שנים, כלומר מה1290, מורידים רק 18 שנים, ולא 20.
•ולכן, מעת החורבן, 3828, יש להוסיף 1272 שנים, שהם 1290 שנים מעת הוסר התמיד, ואז נגיע לשנת 5100.
יש בעיות עם זה, כפי שהמציאות מוכיחה, עוד לא הגיעה הגאולה. אבל נסיק מזה מסקנות לגבי שאלותינו מקודם:
•עת הוסר התמיד קשורה להפסקת קרבן התמיד בבית המקדש, כפי "פשט" הדברים.
•הימים הנזכרים הינם שנים, ולא ימים כפשוטם.
אבל בעיה יש לגבי ההנחה שקרבן התמיד בבית שני בוטל 18 שנים לפני חורבן בית שני: המרד של עם ישראל ברומאים לא התחיל יותר מעשר שנים לפני החורבן. יתר על זה, כתוב "ומעת הוסר התמיד", ולשון הוסר יכול להוות לשון עבר, דבר שקרה לפני מתן הנבואה לדניאל. בואו נניח שמדובר בחורבן בית ראשון בשנת 3339 (לפי מנייננו). לפי הסדר עולם רבא, 18 שנים לפני החורבן, עלה נבוכדנצאר הרשע לירושלים. הנחה שזה גרם הפסקת התמיד לא מפתיעה במיוחד.
•3339+1272 = 4611, 851 למניינם.
בספרי תולדות העולם בידינו, לא קרה שום דבר בשנה זאת שיש להדגיש. אבל השנה 3339 היא שנת החורבן רק לפי המניין המסורתי. בואו נניח שמדובר בחורבן בית ראשון לפי המדעים, 164 שנים לפני מנייננו שהוא 3175 בלוח העברי.
•3175+1272 = 4447, 687 למניינם.
בספרי תולדות העולם בידינו, ובספרי תולדות ארץ ישראל בפרט, אנו מוצאים שזו שנת התחלת בנין כיפת הסלע בהר הבית. אם כן, אנו מוצאים פשט פשוט של הפסוק בדניאל:
•מעת הוסר התמיד - הפסקת קרבן התמיד על ידי הבבלים בבית ראשון.
•תת שקוץ שמם - בנין כיפת הסלע.
אם כן, אנו רואים מהי הסתימה וחתימה שציוה המלאך על דניאל: המניין המסורתי לפנינו מסתיר מעם ישראל את קיום החלק הראשון מנבואה זאת.
החלק הבא, הוא עוד עומד לפנינו. מאחר ומצאנו את משמעות הפסוק הראשון, וה1290 כבר התקיים, זה נותן לנו תשובה לגבי השאלה האחרונה: האם המספרים 1290 ו1335 הם מניין אחד או שני מניינים. לפי זה, והעובדה שלא היתה גאולה לפני שנת 4500, המציאות מכריחה אותנו לבוא למסקנה שהם שני מניינים, אחד אחר השני.

אם 4447 מהווה סוף המניין הראשון, נשים את 4448 כהתחלת המניין הבא.

4448+1335 = 5783

אשרי המחכה, ויגיע לימים אלף, שלש מאות שלשים וחמשה.

נכתב על ידי גדליה לוי

יום שני, 22 בפברואר 2010

שעת האפס 3

צפו בסרט 45 דקות ותראו מה מתכונן עם ישראל לעבור

הרב אליעזר ברנד שליט''א הודיע בתאריך ב' אדר שבתאריך כב' אב השנה שנת תש''ע תתפוצץ פצצת אטום בישראל
וניתן יהיה להמתיק את הדינים על ידי ריבוי תפילות ולמוד תורת הסוד

יש כאן סרטון שמדמה הפצצת אטום

מיהו ארמילוס הרשע?

ארמילוס


מלך עריץ שימלוך באחרית הימים קרוב לזמן הגאולה.


בתרגום לספר ישעיה י"א ד' מופיע ארימלוס רשעא. בקרב היהודים נתפשטה האמונה כי באחרית הימים יקום מלך קשה כהמן להשיב לב ישראל לאביהן שבשמים על ידי גזרותיו ורשעתו, ושם המלך הזה קראו ברבות הימים ארמילוס - והוא רמולוס בהוספת "א" על שם מיסדה של העיר הרשעה רומי אשר תפול ולא תוסיף קום בימי המשיח. ואת זה לנגד זה קראו בשמות: הגואל האחרון, דוד יהי שמו, כשם המלך הראשון ליהודה (ירושלמי ברכות פ"ב ומדרש איכה פ"א ט"ז הוצאת בובר עמ' 90), והמלך האחרון למלכות הרשעה יהיה שמו ג"כ כשם המלך הראשון שלהם והוא ארמילוס או רמולוס. זאת תוכן ההגדה הישנה אשר נמצאה אצל ר' סעדיה גאון ובתרגום לישעיה י' ובתרגום יונתן עה"ת דברים ל"ד ג'. במדרש ויושע מתואר ארמילוס כבריה משונה. הנוצרים האמינו כי האנטי-קריסטוס יהיה בן השטן כאשר יאמינו משיחם הוא בן אלהים, ומההגדות האלה יצאה ההגדה שארמילוס הוא בן האבן והשטן השווה בדמותו ומעשהו להאנטי-קריסטוס בהגדת הנוצרים.

ארימלוס - מלך עריץ ורשע שימלוך באחרית הימים קרוב לזמן הגאולה. שני התלמודים והמדרשים הקדמונים אינם מכירים את אגדת, ארמילוס ויתכן כי המקור הקדום ביותר של ההגדה הזאת הוא התרגום לישעיה י"א ד' שמתרגם:

ורוח שפתיו ימית רשע = וממליל ספוותיה יהי ממית ארמילוס רשיעא.

יתכן כי המלה ארמילוס הוא הוספה מאוחרת על פי המדרשים המאוחרים שמכילים הגדות רבות על ארמילוס.

בימי ר' סעדיה גאון הייתה אגדת ארמילוס מפורסמת ברבים עד כי גם רס"ג מאריך בה בספרו האמונות והדעות, מאמר (השמיני) על הגאולה האחרונה. וזה לשונו:

"אבל קדמונינו ז"ל קבלו שתקראנה אותנו צרות רבות ורעות, שנבחר בעבורם התשובה ונהיה ראויים להגאל... ואמרו שסיבת זה (של הצרות) עמידת איש מבני יוסף בהר הגליל, ויתקבצו אליו אנשים מבני עמנו, וילך אל ירושלים אחר שיהיה ברשות אדום, ויעמוד שם עמם זמן. ואחר כן יעלה עליהם מלך ששמו ארמילוס, וילחם בה, וילכוד העיר ויהרוג וישבה ויענה. ויהיה האיש אשר משבט יוסף בכלל ההרוגים, ויהיו עמנו בצרות גדולות... עד אשר ירעבו ויצמאו וכו' ואז ייראה להם אליהו ותבוא הגאולה... ויבא בן דוד פתאום... עד אשר יגיע אל ירושלים. ואם תהיה ביד ארמילוס יהרוג אותו ויתפשנה" (אמונות ודעות קראקא תר"ס 162-160; במקור הערבי 239-241).

מקור רבנו סעדיה לא ידוע ודבריו קרובים לדברי "אגדת משיח" (פסיקתא זוטרתא פרשת בלק; בית המדרש לייליניק ח"ג 141), שם מסופרת הגדה קרובה לזאת על גוג ומגוג.

שונה מזו היא הגדת ארמילוס בסוף מדרש ויושע, שם מבדיל בעל המדרש בין גוג ומגוג וארמילוס, באומרו כי אחר מגפת גוג ומגוג,

"יקום מלך אחד רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלושה חדשים ושמו ארמילוס ואלו הן אותותיו: יהיה קרח ועינו אחת קטנה ואחת גדולה, וזרוע של ימין טפח ושל שמאל שתי אמות וחצי, ויהיה לו צרעת במצחו, ואזנו הימנית סתומה ואחת פתוחה, וכשיבוא אדם לדבר לו טובות מטה לו אזנו הסתומה, ואם ירצה אדם לדבר לו רעה מטה לו אזנו הפתוחה. ויעלה לירושלים ויהרג משיח בן יוסף... ואח"כ יבוא משיח בן דוד וכו וימית ארמילוס הרשע שנאמר: וברוח שפתיו ימית רשע. ואח"כ יקבץ הקב"ה ישראל הפזורים לכאן ולכאן".

ככל הדברים האלה נמצא גם כן ב"נסתרות שנגלו לר' שמעון בן יוחאי" (בית המדרש לייליניק ח"ג 80) ועוד נוסף על זה המאמר:

"והוא (ארמילוס) בריה דסטנא ודאבנא".

מאמר הסתום זה מתפרש על פי האגדה שנמצאה ב"אותיות המשיח" (בית המדרש להנ"ל ח"ב 60 ובקצור בס' זרובבל 56 ובבתי מדרשות לווערטהיימר ח"ב 29) וזה לשונו:

אמרו שיש ברומי אבן של שיש דמות נערה יפת תואר, והיא אינה עשויה ביד אדם אלא הקב"ה בראה כן בגבורתו, ובאים רשעי אומות העולם בני בליעל ומחממין אותה ושוכבים אצלה, והקב"ה משמר טפתן בתוך האבן ובורא בה בריה ויוצר בה ולד, והיא מתבקעת ויוצא ממנה דמות אדם ושמו ארמילוס השטן... אורכו שתים עשרה אמה ורוחבו שתים עשרה ובין שתי עיניו זרת והן עמוקות, אדומות ושער ראשו כצבע זהב, פעמי רגליו ירוקין ושתי קדקדין יש לו. ויבוא אצל אדום הרשעה ויאמר להם משיח אני, אני אלהיכם! מיד מאמינים בו וממליכים אותו עליהם.

באותה שעה משגר לנחמיה בן חושיאל (=משיח בן יוסף) ולכל ישראל ואומר להם: הביאו לי תורתכם, והעידו לי שאני אלוה... באותה שעה יקום נחמיה בן חושיאל... ושלשים אלף שעמו ויעשו עמו מלחמה, ויהרגו ממנו מאתים אלף. מיד יחרה אפו של ארמילוס הרשע ויקבוץ כל חילי אומות העולם לעמק החרוץ וילחם עם ישראל... ויהרג משיח ה'... ותהי צרה לישראל שלא הייתה כמותה... ויבא ארמילוס וילחם במצרים וילכדה... ויחזור פניו לירושלים להחריבה פעם שניה... יעמד מיכאל ויתקע שופר שלוש פעמים... תקיעה ראשונה יגלה משיח בן דוד... ויבוא לירושלים... וישמע ארמילוס שעמד מלך לישראל... מיד יקבץ כל חיילי אומות העולם ויבוא להלחם עם משיח ה'... והקב"ה מוריד אש וגפרת מן השמים... מיד ארמילוס הרשע ימות הוא וכל חילו (שם).

נראה כי מוצאן של האגדות הללו ממקורות שונים: עוד בימים הראשונים נתפשטה כבר האמונה בין היהודים כי באחרית הימים יקום מלך קשה כהמן להשיב לב ישראל לאביהן שבשמים על ידי גזרותיו ורשעתו ושם המלך הזה קראו ברבות הימים ארמילוס - והוא רמולוס בהוספת "א", על שם מיסד העיר הרשעה רומי, שתיפול ולא תוסיף קום בימי המשיח. כנגדו קראו את הגואל האחרון "דוד", כשם המלך הראשון ליהודה (ירושלמי ברכות פ"ב ומדרש איכה פ"א ט"ז הוצאת בובר עמ' 90). המלך האחרון למלכות הרשעה יהיה שמו כשם המלך הראשון, ארמילוס או רמולוס. זאת תוכן ההגדה הישנה אשר נמצאה אצל ר' סעדיה גאון ובתרגום לישעיה י' ובתרגום יונתן עה"ת דברים ל"ד ג'.

שלב נוסף נמצא בהגדה במדרש ויושע, אשר תתאר את ארמילוס כבריה משונה. גם התלמוד תאר את פרעה שבימי משה כבריה משונה (עי' מועד קטן י"ח). כמו שקראו למלך הראשון שהצר לישראל "שפל אנשים", כך תארו גם את המלך האחרון.
בדרך אחרת התפתחה האגדה על הולדות ארמילוס מאבן ושטן או מאבן וטפת רשעים. אגדה זו באה מאגדות הגוים. אגדה ישנה מוסרת כי ווירגילוס, המשורר הרומי, הקים מצבת אבן שהייתה יפה כל כך, עד שהרומיים זנו עמה.

נוסף על אגדה זו האמינו הנוצרים כי אנטיקריסטוס יהיה בן השטן, כשם שהם מאמינים שמשיחם הוא בן אלהים. מאגדות אלה נולדה האגדה שארמילוס הוא בן האבן והשטן השווה בדמותו ומעשהו לאנטיקריסטוס בהגדת הנוצרים. את הדמיון בין ארמילוס ואנטיקריסטוס כבר ראו הסופרים בדורות שלפנינו. ובכ"י לתרגום יונתן על התורה לדברים ל"ד ג' נמצאת אגדה ש"ארמילוס הוא מה שאומות העולם קוראין אנטיקרישטו" וכן ב"אותות המשיח" (בית המדרש לייליניק ח"ב 60) כתוב:

"ושמו ארמילוס השטן זה שהאומות קורין אותו אנטיקרישטו".

אין ספק כי חמשת התבות האחרונות הם תוספת