אחרית הימים

מלחמת גוג ומגוג הינה שם כללי למלחמה כוללת שתיערך באחרית הימים, ושישתתפו בו חלק גדול ממדינות העולם, ובפרט מדינות אשר הרעו לעם ישראל במשך הדורות.

שמה של המלחמה לקוח מנבואתו של יחזקאל (לח-לט), אך המלחמה אינה מתוארת רק בפרקים אלה שבתנ"ך. עפ"י היהדות אותה מלחמה בדיוק מתוארת גם ע"י נביאים אחרים במקומות שונים בתנ"ך, ובפרט במקומות רבים בתרי עשר, שהמפורסם בהם הוא זכריה (י"ב-י"ד).

עפ"י הפשט היה נראה כי כל העמים הרבים שיבואו להילחם יילחמו נגד ישראל בקרב על ירושליים, אבל מתוך הפרשנויות השונות, ובעיקר עפ"י הזוהר הקדוש (וגם עפ"י המלבי"ם) המלחמה תיערך בין שני מחנות של עמים, שינסו להשיג שליטה ככל הנראה בירושליים.

מובא בשם חז"ל כי מלחמת גוג ומגוג למעשה מחולקת ל-3 חלקים שונים, והדברים מתאימים לאמור בזוהר פרשת וארא, שם נכתב כי תהיינה אלה שלוש מלחמות, שרק האחרונה שבהם תהיה סמוך לירושליים (אם כי מדברי הזוהר לא מחוייב שמדובר דווקא במלחמת גוג ומגוג).

הדברים הבאים הובאו בשם החפץ חיים בספר "אוצרות אחרית הימים" לגבי שלושת השלבים של מלחמת גוג ומגוג:

מן הראוי להביא כאן את עדותו של הגה"צ רבי אליהו לאפיאן זצ"ל [ספר לב אליהו, שמות, פרשת יתרו, דף קע"ב]: "אני שמעתי בלונדון מפי הקדוש ר’ אלחנן וסרמן זצ"’ל, שאמר בשם החפץ חיים זצוק"ל, שחז"ל אומרים שמלחמת גוג ומגוג יהיה שלוש פעמים, ואז הי’ אחרי המלחמה העולמית הראשונה, ואמר החפץ חיים שהמלחמה הזאת היתה מלחמת גוג ומגוג הראשונה, ובעוד עשרים וחמש שנה בערך תהיה עוד מלחמה עולמית שניה שהמלחמה הראשונה תהיה כאפס נגדה, ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג שלישית - עת צרה היא ליעקב, אבל ממנה יושע. וסיים הג"ר אלחנן ואמר, כי חבלי משיח מוכרחים לעבור, רק המשכיל בעת ההיא ידום ויתכונן בהכנה דרבה אולי יזכה לראות בנחמת ציון וירושלים".

(ספר אוצרות אחרית הימים, מלחמת גוג ומגוג, הערה 34)

כלומר עפ"י הדברים הללו, מלה"ע הראשונה היתה השלב הראשון, מלה"ע השנייה היתה השלב השני, והשלב האחרון יהיה מלחמת העולם השלישית, שיהיה "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע". כמו כן, מביא החפץ חיים בספרו הנפוץ "משנה ברורה" את הסיבה שהפטרת גוג ומגוג נקראת מדי שנה בשבת חול המועד סוכות:

לפי שלעתיד לבוא תהיה מלחמת גוג ומגוג בתשרי.

(מובא בשם האדמו"ר מזצ’ישוב זיע"א מלפני כמאתיים שנה, כי התאריך הספציפי בתשרי שבו תתחיל מלחמת גוג ומגוג יהיה הושענא רבה. זו הסיבה שרבים רואים במערכה האמריקאית נגד הטרור שהתחילה במלחמה נגד אפגניסטן בהושענא רבה כתחילתה של מלחמת גוג ומגוג אשר תלך ותסתבך עם הזמן)

לפי תיאור המלחמה בנביאים, מדובר במלחמה קשה ביותר, גם עבור עם ישראל, ובפרט עבור ירושליים, ובעבור ירושליים. כך נכתב בזכריה:

הִנֵּה אָנוֹכִי שָׂם אֶת-יְרוּשָׁלַיִם סַף-רַעַל לְכָל-הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל-יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל-יְרוּשָׁלָיִם: וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא אָשִׂים אֶת-יְרוּשָׁלַיִם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל-הָעַמִּים כָּל-עוֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

המלחמה עצמה אמורה להיות קשורה לירושליים. תקופת המלחמה הינה התקופה הקשה ביותר לעם ישראל ולעולם כולו, כפי שנכתב בספר דניאל:

וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמוֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לא-נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי, עַד הָעֵת הַהִיא. וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל-הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר:

ובספר ירמיה נכתב:

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֶל-יִשְׂרָאֵל וְאֶל-יְהוּדָה: כִּי-כה אָמַר ה’: קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ, פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם: שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ אִם-יוֹלֵד זָכָר, מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים לְיֵרָקוֹן? הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמוֹהוּ, וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ:

תיאורים קשים אלה על המלחמה הפכו אותה לשם דבר במסורת היהודית, וגם במסורת העולמית. קיימות שתי דיעות בימינו לגבי מוראות המלחמה על העם היהודי. הדיעה האופטימית אומרת (מובאת גם בשם הרבי מלובביטש ובשם האדמו"ר ממעליץ שקיבל מרבותיו), כי החלק הרע של גוג ומגוג כבר מאחורינו, והוא התגשם במלוא חומרתו בשואה האיומה במהלך מלחמת העולם השנייה (החלק השני של מלחמת גוג ומגוג, כמובא למעלה). הדיעה הפאסימית אומרת שמה שאמור לקרות בחלק הסופי של גוג ומגוג יהיה אפילו גרוע יותר מהשואה, והאוחזים בדיעה זו מסתמכים על כתבי הקודש כפשוטן.

בין כך ובין כך עפ"י הדיעה הרווחת המלחמה תסתיים בסביבות ירושליים, ותהיה על ירושליים, אלא שכיום עולה אפשרות שמדובר במלחמה אחרת קשה ביותר, במלחמה אמונית ובקשיי אמונה חזקים ביותר שיהיו כרוכים במלחמה זו. את תחילת התהליך ככל הנראה, עפ"י רבנים בתקופנו, חווינו במסירת גוש קטיף לערבים אולי בניגוד לתחזיות כאלה ואחרות, את סופו של התהליך אי אפשר לחזות מראש, אך כנראה שמבחינה אמונית המצב עשוי להיות קשה ביותר, זהו החושך הגדול שלפני האור.

לָכֵן כּה אָמַר ה’ אלוקים: עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּת יַעֲקב, וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי: וְנָשׂוּ אֶת-כְּלִמָּתָם, וְאֶת-כָּל-מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, בְּשִׁבְתָּם עַל-אַדְמָתָם לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד: בְּשׁוֹבְבִי אוֹתָם מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אוֹתָם מֵאַרְצוֹת אוֹיְבֵיהֶם, וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה’ אֱלקֵיהֶם בְּהַגְלוֹתִי אוֹתָם אֶל-הַגּוֹיִם, וְכִנַּסְתִּים עַל-אַדְמָתָם, וְלא-אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם שָׁם: וְלא-אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם, אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת-רוּחִי עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה’ אלוקים:

הגדת פסח, כמו שאר סיפורי התורה, טומנת בין השורות סיפור אחר לגמרי. תשכחו מפרעה ומשה שהכרתם וקבלו את פרעה ומשה של החיים האמיתיים. הגדת פסח, הסיפור שלא סופר...

פסח – חג החירות
זה מתחיל בעם אחד שירד למצרים, עקב הרעב הכבד בארץ ישראל, ממשיך לבניית ערי מסכנות ושיעבוד קשה, ונגמר ביציאה מ עבדות לחירות , שהיום קוראים לה פסח.

מבולבלים גם אנחנו.
איך עם ישראל, פיתום ורעמסס, איך פרעה ומשה, מתקשרים לחיים שלנו היום? ומה עם פסח? זה לא החג הזה שאוכלים מצות?

מה יש להגדת פסח להגיד לנו?
בספר הזוהר, פרשת בהעלותך, אות נ"ח כתוב: " אמר רבי שמעון, אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, ודברי הדיוט של עֵשָׂו, לָבָן וכדומה...אלא שכל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים".
הגדת פסח, כמו שאר סיפורי התנ"ך, היא רק רמז לסודות עליונים. סודות שאולי לא היה ניתן לספר לפני מאות שנים והיום כן.
סודות אלו, לא רק שלא יכולים להזיק יותר, אלא תפקידם לתקן אותנו, את האגו ולהוציא אותנו מהמֶצָרים, ממצרים.

אז נתחיל את הסיפור של פסח...
פסח - סיפור המסע הרוחני
הירידה למצרים

בני ישראל יורדים למצרים בגלל הרעב הכבד בארץ ישראל. החיפוש אחר ביטחון חומרי בדמות נכסים, ידע, מעמד, הוא השלב הראשון במסע הרוחני שלנו. אנחנו בטוחים, ששם טמון האושר, השקט המיוחל. בהתחלה, אנחנו אפילו צודקים, עד שהרצון שלנו כבר לא מסתפק במה שהשגנו ורוצה יותר. הרבה יותר.

כמו ה"מלך חדש שקם למצרים", פרעה, בסיפור של פסח, כך גם הרצון החדש שמתגלה בנו מסמל את האגו - זה שרוצה יותר, והופך אותנו לעבדים שלו.

כשהכאב והסבל גוברים, אנו מחפשים ישועה. נושאים תפילה לשמיים, אולי יש כוח חזק יותר מאיתנו שיכול להוציא אותנו מהעבדות. הכוח הזה נקרא ישראל מלשון ישר-אל, ישר אל הכוח העליון.

הופעת משה
הפנייה אל הכוח העליון שיציל אותנו מהעבדות של הרצון לקבל מולידה בנו כוח חדש שנקרא משה, כוח פנימי שמושה את ישראל ממצרים. אבל ככל שמשה רוצה יותר להוציא את ישראל ממצרים, כך פרעה מתנגד יותר ומעביד את העם קשה יותר. גם התערבות הכוח העליון לא עוזרת, והמכות שמונחתות על פרעה אחת אחרי השנייה רק גורמות לפרעה לנסות לחזק את שליטתו בישראל.
המאבק הולך ומתעצם. פרעה, הרצון לקבל לא יוותר עד שיכיר בכך שהכוח העליון חזק ממנו. ומשה, הכוח המחלץ, לא יוכל להשתחרר מהאגו המכביד עליו, ללא בקשה מעומק הלב אל הבורא.

היציאה ממצרים
המהפך הגדול עומד להתרחש. הגאולה מן האגואיזם דורשת הכנה מדוקדקת. פסח הוא הזדמנות לגאולה, אך מסמל רק מצב פנימי באדם ואינו קשור לזמן או מקום.
! המשימה העיקרית: לפסוח מעל הטבע שלנו, שהוא הרצון לקבל לעצמנו, ולהגיע להשתוות עם תכונות הכוח העליון: אהבה, השפעה, כוח הנתינה.
מדובר בשינוי פנימי באדם, מטבע אגואיסטי, לטבע אלטרואיסטי. אך לפני שיוכל לרכוש את תכונת ההשפעה, על האדם להכיר את האגואיזם שבו בכל גודלו ועוצמתו, ולבצע עליו את "פסח" - לפסוח מעליו.

חוגגים את פסח
חגיגה של פסח מתחילה לאחר שהצלחנו להתגבר על הטבע שלנו ולצאת ממצרים. אז אנחנו נעשים שותפים מלאים במלאכת הבריאה. שותפות שעוזרת לנו לנהל נכון את חיינו ולהסתכל על המציאות בה אנו חיים בעיניים אחרות ולהתענג על השלם והנצחי.

פסח שלא הכרתם

אז שיהיה פסח שמח!

בס"ד




הרב שמעון דהן, פרשת צו-פסח-שבת הגדול, "זוהר הרקיע" התש"ע

תוקן על ידי עדנרן ב- 25/03/2010 17:49:27

תוקן על ידי עדנרן ב- 25/03/2010 17:50:32

מהי תקופת אחרית הימים לפי היהדות? מהן הנבואות בתנ"ך בנוגע לאחרית הימים? האם התרחשויות השנים האחרונות מרמז על התגשמות הנבואות? האם אנו חיים כיום בעידן אחרית הימים ומה צופן לנו העתיד? הרב שבקס עונה על כל השאלות

הערב רב
הם כמו שאור שבעיסה, ואילו אומות העולם דומים למוץ. יותר מעכבים בגלות הערב רב את ישראל מאומות עובדי כוכבים ומזלות, כמו שאמרו רבותינו מי מעכב שאור שבעיסה מעכב, שהם דבקים בישראל כשאור שבעיסה, אבל אומות העולם עובדי כוכבים ומזלות הם כמוץ אשר תדפנו רוח"


ערב רב" – הם ]חלק מ[המנהיגים שבדור, "כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ" }שמות לב{ אשר שורשם רע, נפשות מעולם התוהו והשבירה, בני הנחש הקדמוני ומבני קין והם עמלק הפנימי שבישראל, ומתגלגלים בתוך ישראל מאז הכניסם וגיירם משה רבנו ע"ה לישראל ביציאת מצרים וביתר שאת בדורות האחרונים, ומתנשאים לשלוט עליהם וגונבים שם ישראל בין האומות.

"ערב זעיר" – הם הפקידים של הערב רב, והם כשלוש מאות אלף מן העם, שורשם מעורב טוב ורע ובאו לעולם ע"י עבירות חמורות שבישראל והם "בני תשע מידות רעות" בעריות }כלה א, יבמות מו ע"א, נדרים כ ע"ב, ב"ב נח ע"א, קדושין עד ע"ב, תשובות רשבא ח"א סי' תיד, ועוד ה"מ{, ויכולים לעשות תשובה מאהבה ויסורים כי ניצוץ אחד טוב שלהם ניתן לתקן ע"י צדיקים האמתיים:

"אחינו שהחמיצו" – הם העם הפשוט שנגרר ונדבק ונשלט ע"י ערב רב באמצעות דיכוי הפקידות של ערב זעיר, והם כשמונים אחוז מהדור, ויכולים לתקן כל נר"ן שלהם ע"י שיתנתקו מהנהגת ע"ר וע"ז וידבקו בחכמי התורה האמתיים בצדיקי אמת ויעשו תשובה

"בעקבות משיחא האחרונים תגדל המידה של כפיות טובה ושילום רעה תחת טובה באופן שלא היתה כמוה מיום בריאת העולם" )קול התור, פרק חמישי

( בזוהר )

פרשת נשא דף קכה ע”ב( "ונעשו הערב רב רועים על ישראל, שהם צאן הקב"ה... ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו... וכל החכמים ואנשי חיל ויראי חטא ]נמצאים[ בצער ובדוחק וביגון חשובים ככלבים... ואילו הערב רב הם עשירים, בשלוה, בשמחה, בלי צער, ובלי יגון כלל, גזלנים ובעלי שוחד, שהם דיינים וראשי העם עליהם נאמר היו צריה לראש"

(. הגאון מוילנא )

מהספר הקדוש, “קול התור”, שיטת הגר”א וגילוייו על תקופת האתחלתא דגאולה, פרק ב, חלק ב( "על פי רבנו הגר"א ז"ל עלינו לבוא לעזרת ה' בגיבורים... התפקיד הכללי של שני המשיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד הוא הגנה ומלחמה נגד שלשת ראשי הקליפות - עשו ישמעאל וערב רב... ההזדווגות של עשו וישמעאל היא על ידי ארמילוס שר הערב-רב, ויכולה להחריב את ישראל ואת כל העולם ר"ל. ובזה עיקר עבודתנו ומלחמתנו אנו - לשבר ולמגר את כוח הערב-רב מישראל. הערב רב הוא שונאנו הכי גדול, הוא המפריד בין שני המשיחין. קליפת הערב-רב פועלת רק בדרך של אחיזת עיניים ובעקיפין, לכן המלחמה בערב רב היא המלחמה הכי קשה ומרה, ועלינו להתגבר בכל שארית כוחנו במלחמה זו. וכל מי שאינו עוסק בפועל במלחמה נגד הערב-רב, נעשה ממילא שותף לקליפת הערב-רב ויהיה מי שיהיה - מוטב לו שלא נברא..."

הרב אברהם יצחק הכהן קוק )

מאמרי הראי”ה עמ’ 60( "היסוד של הסימן של הערב-רב, הוא בנוי בדבר המידות הטהורות היסודיות של ישראל בכלל, וכמו שאמר דוד, על הנתינים והגבעונים, לא מזרע ישראל המה, שלשה סימנים יש באומה זו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים )יבמות ע"ט א'(, כל מי שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו, ומכלל הן אתה שומע לאו. והמידות הקדושות הללו אינן בעיקרן תלויות בבחירה, כי הן בכלל המתנות היקרות והטובות שנתן הקב"ה לישראל בחסדו... וכל המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל שאינו מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו. ועיקר הסימן היסודי של הזוהר הוא כ"ש בבראשית כ"ה ב', בענין הסוגיא דערב-רב שם, שהם אינם חוששים לטובת ישראל, והם נוטים לאומות העולם יותר מלישראל, אם רואים את ישראל בדוחק לא עוזרים להם, ואפילו יש להם כוח להצילם אינם רוצים להצילם, מתרחקים מהתורה ולא עוזרים ללומדיה, לעשות טוב לעובדי כוכבים ומזלות ועוד סימן לערב-רב, שהם מזלזלים בתלמידי חכמים, שע"ש כך נקראו ענקים לגריעותא... ובודאי כך הוא המדה של כל אלה ששונאים את האומה בכלל, וכופרים בסגולותיה, שהם מבזים את התורה ותלמידי חכמים ביסוד דרכם הרעה. מה שאין כן אלה המודים בסגולת האומה, אעפ"י שיהיו עדיין רחוקים מקדושה בדרך אמת, מ"מ עלולים )עשויים( להכיר ולידע שהתורה היא נשמתן של ישראל, ומתפארים הם עכ"פ לפי מושגם "בספרותנו העתיקה" ומכבדים אותה, וממילא מכבדים הם ג"כ במידה ידועה את לומדיה, וכשמתנהגים עמהם בנחת כראוי לדברי חכמים שבנחת נשמעים, הם ג"כ נכנעים מפני הדר קדושתה של התורה, מפני שסוף סוף אחדותן של ישראל מאירה בהם איזה הארה מקודשת, וחפצים הם תמיד לעבוד דוקא בעד הכלל, ולא להתרפות מלעזור לישראל בשעת דחקן, איך אפשר לומר על עם ה' אלה, שהם חלילה בכלל ערב-רב, ה' ישמרנו".

מדובר על כמה מאות אנשים בלבד שתפסו עמדות מפתח בשלטון, במערכת המשפטית, בתקשורת, בכנסת, )במשטרה( וכו'. מאות אלפי היהודים הנגררים אחרי השפעתם אינם בכלל ערב-רב, כי לא קבעו דיעה עקרונית בנושאים הללו, אלא הם כמו שאמרו חז"ל: "אין אתה יכול לעמוד על אופיה של אומה זו. נתבעין לעגל ונותנין" )ירושלמי, שקלים א,א(. מתוך נינוחות וצייתנות. כי אילו ישתנה השלטון בעז"ה יהיו "נתבעין למשכן ונותנין" )שם(, ולכן הם לא נכללים בשם ערב-רב )ועיין זוהר ג' רעו:(". האריז"ל מלמד אותנו )שער הגלגולים - הקדמה כ'(, שאותו הדור שהיה ביציאת מצרים, כלומר משה רבינו בני ישראל והערב-רב, כולם יתגלגלו בדור האחרון לשם הבירור הסופי. על פי דברים אלו ודברי צדיקים

טוען הרדב"ה סטבסקי שליט"א שאותם הערב-רב ששולטים בנו היום מספרם כ3,000- איש, והם אותן הנפשות מעולם התהו של ה'ערב-רב' שהחטיאו בזדון את עם ישראל בחטא העגל במדבר, והם מתגלגלים בכל דור ודור ובדור האחרון הם מתקבצים כולם לשם הבירור הסופי. ה'ערב זעיר' מוערכים ע"י הרה"ג סטבסקי שליט"א בעשרות אלפים )אולי מאות אלפים כפי שכתב הרב בהסכמה( והם עושי דברם של הערב-רב, כאשר לפי צדיקי הדורות )הגר"א, רבי נחמן, הריי"צ שניאורסון, הראי"ה קוק ועוד( רוב העם הם בגדר 'אחינו שהחמיצו' ואותם עלינו לאהוב ולקרב לתורה. בסוף הפרק אביא את 'דו"ח גוטמן' העוסק ביחסם של היהודים בישראל לדת ולמסורת, והממצאים שלו יכולים "לשפוך אור" על היחסים המספריים של הקבוצות השונות.


היוצא ממה שלמדנו מהזוהר הקדוש וגדולי הדור שהערב רב הם נמצאים בעמדות מפתח אישי ציבור ועוד ואפילו רבנים שנשמותיהם הם מן הערב רב שתפקידם בזמן הגאולה היא לעכב את הגאולה של עם ישראל בכל הדרכים העומדים לרשותם ישנה חשיבות של לימוד מהות הערב רב וזה עיקר התיקון בזמנינו בזמן הגאולה הקרבה ובאה לדעת להבדיל בין אחים שהחמיצו לבין הערב רב ויכולים להיות גם רבנים שנשמותיהם הם מן הערב רב לכן עלינו לנקוט במשנה זהירות מיהם הרבנים שאנו לומדים את תורתם למי שרוצה להעמיק את הלימוד על הערב רב אני ממליץ לקרוא את הספר יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים של הרב נקר
להורדת הספר לחץ כאן